ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא
מספרים שעוד בהיות הרב שפירא בחור, גדולי הדור הקודם שהכירו את כשרונותיו שיערו שיהיה מגדולי הדור. גם הרב הגאון יעקב רוזנטל, אב"ד בחיפה (מחבר 'אהלי יעקב' על הרמב"ם), שהיה צעיר מעט מהרב שפירא, סיפר בהספדו החשוב כי בין גדולי הלמדנים שהיו אז בישיבות נחשב הרב שפירא כעילוי מיוחד.
בעקבות נישואיו לאחותו של הרב נתן רענן, חתן מרן הראי"ה קוק ומראשי ישיבת 'מרכז הרב', התקשר מו"ר הרב שפירא לישיבת 'מרכז הרב'. מספרים כי אחד מן הגדולים יעץ לו שאם ישתייך לציבור החרדי יגדל להיות גדול הדור, ולעומת זאת אם יתקשר לישיבת 'מרכז הרב' ולציבור הדתי-לאומי - לא יחשיבוהו. אבל מו"ר הרב שפירא בחר להתקשר לישיבה, ונעשה אחד מראשי הישיבה, ולאחר פטירת מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל נתעלה לתפקיד ראש הישיבה. ומי שהפסיד הם אלה שלא זכו לשמוע ממנו את דברי תורתו והדרכותיו, אבל כלל ישראל זכה בתלמיד חכם אמיתי שדבק בדרך האמת ללא שיקולים צדדיים של שייכות מפלגתית כלשהי. ואילו היינו זוכים ועוד גדולים היו הולכים בדרך זו, מצבנו הכללי היה טוב יותר.
בחירתו לרב ראשי
לפני כעשרים וחמש שנה נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל. מתחילה לא עלה כלל על דעתו שיהיה רב ראשי. ואף שבמשך שנים רבות שימש כדיין - חלקם בבית הדין הגדול, יחד עם הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף, ועוד רבנים חשובים - מכל מקום כוחו התבלט בעיקר בקרב תלמידי חכמים שנהנו ממנו עצה ותושייה בפתרון בעיות מסובכות, ופחות היה רגיל בהנהגת הציבור הרחב ומתן דרשות. הוא אף פעל למען המשך כהונתם של הרבנים הראשיים הקודמים, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל ויבדלח"א הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א. רק לאחר שהתברר לחלוטין כי לא ניתן יהיה להאריך את כהונתם של הרבנים הקודמים, ולאחר שהרב שלמה גורן עצמו הפציר בו שיסכים להתמנות לרב ראשי, כדי שמוסד הרבנות הראשית ימשיך להיות מונהג על ידי תלמיד חכם מן השורה הראשונה הקשור לבית מדרשו של מרן הרב קוק זצ"ל, הסכים מו"ר הרב שפירא בלית ברירה להיבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
199 - אסיף המעשים הטובים
200 - זהיר ותקיף
201 - גמישות רבנית, נוקשות רפואית
טען עוד
ירא הוראה
מתוך חרדתו לאמת ולאחריות המוטלת על הפוסק, היה הרב שפירא מעדיף שלא להורות. וגם כשהיו מגיעים אליו בשאלות, פעמים רבות בחריפותו העצומה היה מוצא דרכים להימנע מהשאלה, באופן שלא יהיה צורך להכריע בין השיטות השונות. היתה בו גם מדתם של גדולי הלמדנים, שמרוב חריפותם ולמדנותם יכלו להבין לעומק את כל הצדדים והשיטות, ועל כן התקשו להכריע בין הסברות. בדומה למה שמספרים על רבי חיים מבריסק, שכשהגיעו אליו שאלות קשות היה שולח אותם לרבי יצחק אלחנן מקובנא, וביקש שיכתוב תשובה בלא שום נימוק, שכן אם יכתוב נימוק כבר יתחיל לדון בדבר ולפקפק בו ושוב תחזור השאלה למקומה.
אמנם כשלא היתה שום ברירה, למרות שהיה הדבר קשה לו - מתוך האחריות שהוטלה עליו, היה מכריע ופוסק. כך למשל היה בשאלת השתלת איברים וקביעת רגע המוות. וכך בשאלת היחס למדינה ולצבא - הכריע כי יש בהם ערך ומצווה.
יישוב הארץ וסירוב פקודה
במיוחד הדבר בלט ביחס למאבקים אל מול חטאי הממשלות שפעלו לעקירת יישובים מארץ ישראל. לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, לפני כעשרים וחמש שנה, נוצר חלל גדול בהנהגה התורנית של ציבור המתנחלים. בתחילה יחד עם עמיתו להנהגת הישיבה הרב ישראלי זצ"ל, ועמהם הרב נריה זצ"ל והרב קאפח זצ"ל עוד ורבנים, החל הרב שפירא לפרסם את דעתו בעניין מצוות יישוב הארץ, גם בקשר לחובת סירוב פקודה לעקירת ישובים. ולאחר שחבריו הרבנים הגדולים נפטרו, התאזר בגבורה והחל להשמיע יחד עם תלמידיו הגדולים את עמדתו בגלוי, גם תוך עימות עם החוק החילוני. זה לא היה מטבעו להתקוטט ולהתווכח, אך הוא הכיר בכך שזו אחריותו, בתור גדול התורה, לפרסם את עמדת התורה הלכה למעשה.
אגב, כאשר התפרסמה עמדתו ההלכתית כי חובה על כל חייל לסרב להשתתף בסיוע לעבירה החמורה הזו, היו ממכריו הקרובים שסברו בתחילה כי אולי כמה מתלמידיו השפיעו עליו עד שיצא בפסק כזה שעלול לעורר מחלוקת גדולה, שכן הכירוהו כמי שבורח ממחלוקת, וקל וחומר בסוגיה שלדעת החולקים עלולה לגרום קרע בעם. הם ניסו בתחילה לומר שאולי יצאה טעות מתחת ידם של המפרסמים, אולי הניסוח הוחרף שלא על פי רצונו, אולי מה שפורסם בשמו שעל כל חייל להודיע על כך למפקדיו כמה שיותר מוקדם אינו נכון, ובאמת צריכים למצוא דרך להתחמק ולא להודיע על כך בגלוי. אולם התברר לכולם כי זו אכן היתה דעתו, שכמו שאסור לאכול טרף ולחלל שבת, כך אסור לסייע לפינוי יישוב או מחנה בארץ ישראל כדי למוסרו לגויים (יעויין בפניני הלכה העם והארץ עמודים 120-121, וכן 229-301).
יתר על כן, כדי שהדברים לא יטושטשו הקפיד תמיד להדגיש כי מדובר בהלכה ברורה. הנני יכול להעיד כי כאשר נידון הדבר בקיץ תשנ"ה, ביקש ממני מו"ר הרב שפירא להכין טיוטה להחלטה. הכנתי טיוטה ושלחתיה לרב נריה זצ"ל, והוא הוסיף ותיקן, כאשר המגמה היתה להטעים את העניין באופן שיתקבל על דעת הציבור. אולם לאחר מכן הרב שפירא שינה לגמרי את נוסח הדברים, כאשר עיקר השינוי היה להשמיט כל סברה צדדית לעצם האיסור ההלכתי. רק בנספח לפסק ההלכה פורסמו הדברים שנגעו להטעמת הפסק.
דאגתו מירידת רמתם של הרבנים
תמיד היה חושש מהתקיימות דברי חכמים על התדרדרות מעמד התורה, וכפי שמובא במסכת סוטה (מט, א): "רבי אליעזר הגדול אומר: מיום שחרב בית המקדש - שרו חכימיא למהוי כספריא (התחילו החכמים להיות כסופרים, מלמדי תינוקות), וספריא כחזניא (ומלמדי התינוקות ירדו למעלת חזנים), וחזניא כעמא דארעא (והחזנים ירדו למעלת עמי הארץ), ועמא דארעא אזלא ודלדלא (ועמי הארץ מתדלדלים ומתנוולים). אולי מסיבה זו הסכים, כשפנו אליו, להתמנות לרב ראשי. וכך היה אומר פעמים רבות בהומור מר, שבתהליך ירידת הדורות, אלה שהיו צריכים להיות שמשים של הרבנים נעשו רבנים.
והיו הדברים נוקבים ומזעזעים את הלב.
מוסר בהומור
פעמים רבות היה מגלה את דעתו על ידי סיפור. על רבנים צעירים שקופצים להורות, היה מספר: פעם אחת, חבריו של איכר נבער מדעת חמדו לצון, וכשהוא נרדם החליפו לו את בגדיו והלבישוהו בבגדי כומר. כשקם האיכר התפלא על עצמו, היאך התעלה למדרגה כזו שהוא לבוש בבגדי כומר, והלא הוא איכר פשוט שאינו יודע לקרוא. חשב לעצמו: אולי בכל זאת הוא כומר, הלא סוף כל סוף הוא לבוש בבגדים של כומר. אמר לעצמו: אעשה ניסיון, אקח ספר, אם אדע לקרוא בו הרי שאני כומר, ואם לא אדע סימן שאני איכר. לקח ספר ולא הצליח לקרוא. הצטער על שלא זכה להיות כומר. והנה עלתה בלבו מחשבה נוספת: מי אמר שאינני כומר? אם אינני יודע לקרוא, כנראה כל הכמרים אינם יודעים לקרוא!
והתוכחה לרבנים ברורה: אל יחשוב רב קטן לעצמו שכולם יודעים מעט תורה כמותו. הרבנים האמיתיים יודעים יותר...
עם זאת, כמו בהרבה תחומים עמדתו היתה מורכבת, וכל אימת שאחד מתלמידיו היה מתמנה להיות רב, ואפילו הוא צעיר ביותר, היה בחצי הומור מוכיח אותו על כך שאין לו חלוקא דרבנן, פראק וכובע. שכן בתור רב ראוי שיהיה ניכר עליו שהוא רב, כדי שיוכל להנהיג את רבנותו כראוי.
כוח דהיתרא עדיף
פעמים רבות היה אומר שלהחמיר זו לא חכמה, כל אחד יכול להחמיר. כדי להחמיר לא צריך להיות תלמיד חכם. אמנם הוא עצמו העדיף שלא להכריע, ואם היו אחרים שהכריעו לקולא, העדיף שיסמכו עליהם ולא עליו.
כאן המקום לספר, כי פרסום דעת המקלים לבצע הפלה כאשר העובר סובל מתסמונת דאון, היה בהדרכתו של מו"ר הרב שפירא זצ"ל. ומעשה שהיה כך היה:
לפני יותר מעשר שנים סיפרה לי אחותי, שעבדה אז כאחות בבית החולים 'שערי צדק', שרוב התינוקות היהודים שנולדים עם תסמונת דאון הם ממשפחות שומרי מצוות. ולמרות שיש פוסקים שהקלו לבצע הפלה במקרים כאלה, הציבור אינו מודע לכך, אלא מכיר רק דעות המחמירים.
הזדעזעתי לשמוע עובדה מצערת זו, וליתר ביטחון בדקתיה עם רופאים שונים, ואכן התברר שזו המציאות. אלא שהתלבטתי האם אפשר לסמוך על דעת המקלים לבצע הפלה במקרה כזה, והאם נכון לעודד נשים לבצע בדיקות כדי לגלות תסמונת דאון. המקלים הם הרב ישראלי זצ"ל, והרב ולדנברג בעל שו"ת 'ציץ אליעזר'. לעומתם הרב פיינשטיין והרב אלישיב ועוד רבים מחמירים בתוקף.
הלכתי לשאול בזה את מו"ר הרב שפירא זצ"ל, ואמר לי שחשוב מאוד לפרסם את דעת המקלים. שאלתי אותו האם אפשר לפרסם שגם דעתו להקל. השיב שאינו רוצה להכריע, אבל אמר שאוכל לומר בעצמי שכל משפחה שרוצה לסמוך על דעת המקלים, רשאית. ואכן על פי זה לימדתי הלכה זו במסגרת פינת ההלכה של 'ערוץ שבע'. ולאחר מכן סיכמתי הלכות אלו בהרחבה ב'פניני הלכה' ובטור 'רביבים', ומתוך כך כתבתי שטוב לבצע את הבדיקות שמשרד הבריאות ממליץ לעשות. בהמשך הסכים מו"ר הרב שפירא שאפרסם בשמו המלצה זו, וכך נדפס במהדורות החדשות של 'פניני הלכה'.
היו רבנים שהתרעמו עלי, שהיאך העזתי לפרסם בהבלטה את דעת המקלים ולומר שאפשר לסמוך עליה. אבל היה לי אילן גדול להישען עליו, אלא שלא יכולתי לספר זאת, כי לא קיבלתי ממנו רשות לכך.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
