ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
ד' תשרי. חנות הירקות המתה לקוחות. "משה, פנתה אחת הקונות לבעל המכולת, הגיעו כבר ירקות מ'אוצר הארץ'"? "כן, הם מונחים בארגזים שם בפינה. אל תשכחי, הם קדושים בקדושת שביעית".
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
השמיטה המחנכת
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
מי מאתנו לא נתקל במאבק קשה עם עצמו, להשקות את העץ שבגינה או לא? מה כמות המים לה זקוק הצמח שבעציץ שנמצא בחוץ? איך יהיו לנו ערבות טריות ורעננות לחג? מה עם הענבים שבגינה? מדוע שלא נגזום קצת יותר כדי להבטיח יבול יותר טוב... לעונה הבאה, לא לי חלילה, אלא לכל מי שירצה, הרי אני מפקיר את היבול לכל דיכפין...
מה עם הדשא? אם לא נשקה מספיק בימים חמים כאלה הוא יתייבש! היצר אומר: נו עוד קצת מים, ואילו השכל אומר: ההלכה אוסרת. היצר מגייס את ההלכה לצדו ואומר: הרי אני רק מחזיק את הקיים ולא משביח את הדשא. והמלחמה נמשכת ביתר עוז בנושא כיסוח הדשא - היצר אומר מותר, והשכל ממאן להבין את הסיבה.
אנו שנאבקים יום יום ומנצחים את היצר בשנת השמיטה, נקראים בפי דוד המלך "גיבורי כוח עושי דברו" (תהילים ק"ג). אנו גיבורים יותר מן המלאכים, שלא מתמודדים עם היצר ולא מנצחים אותו, ולוּ פעם אחת.
וכך אומר המדרש (בעיבוד קל) - עומד חקלאי ליד שדהו שאך לפני זמן קצר זרע בדמעה, בכה והתפלל ואין לאל ידו לטפל בשדהו ובכרמו ובמטעו מפני איסורי השמיטה, הלא זה הוא הגיבור האמיתי! רואה הוא כיצד מזיקים אוכלים את הפירות ועוצר את עצמו מלרסס. רואה כיצד העץ מתייבש וקמל, אבל ידיו הפעילות אסורות במאסר השביעית מאהבת ד', אהבת התורה, אהבת המצוות, עליו אומר הפסוק: "גיבורי כוח...".
משנת השמיטה נלמד לקחים רוחניים חשובים לכל השנים :
* ראשית נלמד, שהגבורה מצויה דווקא באיפוק ובריסון, כי השמיטה מלמדת אותנו שהאדם איננו עבד נרצע לאדמה ולחומר, אלא הוא יכול לשלוט בחומר כמו ביצר.
* ההשקיה, הדישון והטיפול בעץ האסורים בשנת השמיטה, מלמדים אותנו, שבלא טיפוח של חינוך לנתינה ואהבה לתלמידנו בשנות חינוכם הראשונות - "כי האדם עץ השדה", לא נוכל ליהנות מפרותיהם הטובים בשנות בגרותם.
* מדיני "העברת עציץ בשמיטה", ניתן ללמוד את הדרך הרצויה להעברת ילד ממסגרת חינוכית אחת לאחרת, שהרי העציץ הוא מקום גידולו של הצמח כמו מקום גידולו של האדם, וכל שינוי בתנאי חינוכו דורש התייחסות: חום, אהבה, הגנה ובניית מחיצות המנתקות את האדם בתקופת המעבר.
* רק "מצע מנותק" מותר בשביעית - אם אדם מנתק עצמו מהחומר למשך שנה יוכל לעבוד בצורה מאוזנת למשך שש השנים הבאות.
* "גידולי חממה" בשמיטה מלמדים אותנו, שאת ילדנו נחנך בחממה במשך שנות ילדותם, כדי שידעו להתמודד נכון במשך כל חייהם מחוץ לחממה הביתית.
יהי רצון שאכן נפקח עיניים ונלמד מהשמיטה את המסר הגלוי והסמוי, אמן.
חיבת המצוות
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.
דפק הרב על דלת הארמון, וביקש להפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה - היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח, וימתין שם. הרב הסכים ברצון, נכנס למטבח, ושקע בלימודו.
לאחר שעה ארוכה, הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב - ר' אלחנן, מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים.
מדוע? תמה הרב. ענה לו העשיר - כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדי, שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה, שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח, כדי לשמור על יפי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן כדי לתקן את המעוות, אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון ישב על הספה היקרה ביותר בבית, וילכלך אותה...
יסוד חשוב בחינוך הילדים (ובחינוך של עצמנו...) לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר סימן שהדבר יקר וחשוב לו, כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט) "השמחה, הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה... א"ר איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".
אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר ל(עצמנו ול)ילדינו בהתלהבות של קודש - איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות קדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.
ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות - אנו אוכלים מפירות ארצינו הקדושה, ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית! אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית! זכינו לגדולי תורה, שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה! זכינו לגופים כלכליים, ש(למרות כל התקלות) יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה! זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו!
אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל'הפסידם', כי הם שווים זהב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













