ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
ד' תשרי. חנות הירקות המתה לקוחות. "משה, פנתה אחת הקונות לבעל המכולת, הגיעו כבר ירקות מ'אוצר הארץ'"? "כן, הם מונחים בארגזים שם בפינה. אל תשכחי, הם קדושים בקדושת שביעית".
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
השמיטה המחנכת
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
מי מאתנו לא נתקל במאבק קשה עם עצמו, להשקות את העץ שבגינה או לא? מה כמות המים לה זקוק הצמח שבעציץ שנמצא בחוץ? איך יהיו לנו ערבות טריות ורעננות לחג? מה עם הענבים שבגינה? מדוע שלא נגזום קצת יותר כדי להבטיח יבול יותר טוב... לעונה הבאה, לא לי חלילה, אלא לכל מי שירצה, הרי אני מפקיר את היבול לכל דיכפין...
מה עם הדשא? אם לא נשקה מספיק בימים חמים כאלה הוא יתייבש! היצר אומר: נו עוד קצת מים, ואילו השכל אומר: ההלכה אוסרת. היצר מגייס את ההלכה לצדו ואומר: הרי אני רק מחזיק את הקיים ולא משביח את הדשא. והמלחמה נמשכת ביתר עוז בנושא כיסוח הדשא - היצר אומר מותר, והשכל ממאן להבין את הסיבה.
אנו שנאבקים יום יום ומנצחים את היצר בשנת השמיטה, נקראים בפי דוד המלך "גיבורי כוח עושי דברו" (תהילים ק"ג). אנו גיבורים יותר מן המלאכים, שלא מתמודדים עם היצר ולא מנצחים אותו, ולוּ פעם אחת.
וכך אומר המדרש (בעיבוד קל) - עומד חקלאי ליד שדהו שאך לפני זמן קצר זרע בדמעה, בכה והתפלל ואין לאל ידו לטפל בשדהו ובכרמו ובמטעו מפני איסורי השמיטה, הלא זה הוא הגיבור האמיתי! רואה הוא כיצד מזיקים אוכלים את הפירות ועוצר את עצמו מלרסס. רואה כיצד העץ מתייבש וקמל, אבל ידיו הפעילות אסורות במאסר השביעית מאהבת ד', אהבת התורה, אהבת המצוות, עליו אומר הפסוק: "גיבורי כוח...".
משנת השמיטה נלמד לקחים רוחניים חשובים לכל השנים :
* ראשית נלמד, שהגבורה מצויה דווקא באיפוק ובריסון, כי השמיטה מלמדת אותנו שהאדם איננו עבד נרצע לאדמה ולחומר, אלא הוא יכול לשלוט בחומר כמו ביצר.
* ההשקיה, הדישון והטיפול בעץ האסורים בשנת השמיטה, מלמדים אותנו, שבלא טיפוח של חינוך לנתינה ואהבה לתלמידנו בשנות חינוכם הראשונות - "כי האדם עץ השדה", לא נוכל ליהנות מפרותיהם הטובים בשנות בגרותם.
* מדיני "העברת עציץ בשמיטה", ניתן ללמוד את הדרך הרצויה להעברת ילד ממסגרת חינוכית אחת לאחרת, שהרי העציץ הוא מקום גידולו של הצמח כמו מקום גידולו של האדם, וכל שינוי בתנאי חינוכו דורש התייחסות: חום, אהבה, הגנה ובניית מחיצות המנתקות את האדם בתקופת המעבר.
* רק "מצע מנותק" מותר בשביעית - אם אדם מנתק עצמו מהחומר למשך שנה יוכל לעבוד בצורה מאוזנת למשך שש השנים הבאות.
* "גידולי חממה" בשמיטה מלמדים אותנו, שאת ילדנו נחנך בחממה במשך שנות ילדותם, כדי שידעו להתמודד נכון במשך כל חייהם מחוץ לחממה הביתית.
יהי רצון שאכן נפקח עיניים ונלמד מהשמיטה את המסר הגלוי והסמוי, אמן.
חיבת המצוות
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.
דפק הרב על דלת הארמון, וביקש להפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה - היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח, וימתין שם. הרב הסכים ברצון, נכנס למטבח, ושקע בלימודו.
לאחר שעה ארוכה, הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב - ר' אלחנן, מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים.
מדוע? תמה הרב. ענה לו העשיר - כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדי, שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה, שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח, כדי לשמור על יפי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן כדי לתקן את המעוות, אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון ישב על הספה היקרה ביותר בבית, וילכלך אותה...
יסוד חשוב בחינוך הילדים (ובחינוך של עצמנו...) לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר סימן שהדבר יקר וחשוב לו, כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט) "השמחה, הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה... א"ר איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".
אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר ל(עצמנו ול)ילדינו בהתלהבות של קודש - איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות קדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.
ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות - אנו אוכלים מפירות ארצינו הקדושה, ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית! אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית! זכינו לגדולי תורה, שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה! זכינו לגופים כלכליים, ש(למרות כל התקלות) יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה! זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו!
אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל'הפסידם', כי הם שווים זהב.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

מסירות או התמסרות?

איך מכינים תה בשבת?

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















