ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קל להבין שמשה מבקש מבני ישראל לראות ולא רק להבין בשכל, או אפילו להאמין בלב, בתפקידו של הקב"ה בחיינו. אדם חייב להיות מסוגל לראות אותו בבירור, לזהות אותו ולכמת אותו בחיי היומיום שלו. התלמוד, באחת המטאפורות המרהיבות שלו, מתאר תמונה בשמים שבה הצדיקים מקיפים, כביכול, את הקב"ה, ומצביעים על השכינה עצמה, רואים אותה, כביכול, בבהירות ובחדות. גם בנס קריעת ים סוף, בני ישראל הצביעו על השכינה שהצילה אותם מפרעה ומחילו ואמרו "זה אלי". יש רגעים בחייו של הפרט, ובוודאי בחוויה ההיסטורית של העם היהודי, שבהם אפשר "לראות" את אלקים בעולמנו. אבל כדי לראות אדם צריך להסתכל ולהתמקד. לא מספיק להציץ או להעיף מבט. ראייה אמיתית דורשת מידה מסוימת של ריכוז, של שימת לב לפרטים, של זיהוי עומק, צבע וצורה. זה המקום שבו רעיון הפולחן והמצוות תופס מקום מרכזי בהשקפת העולם היהודית. מצוות התורה נועדו להיות העדשה המתקנת שלנו כדי שנוכל "לראות" דברים כראוי. יש אנשים שזכו לראייה פיזית טובה יותר מאחרים. אפשר לומר אותו הדבר גם על היבטים חשובים של הראייה הרוחנית. ישנם אנשים שסובלים מכך שאינם מסוגלים לראות אלי מרחק. הם נעולים כל כך על ראיית העצים עד שכמעט ואינם ערים לקיומו של היער אותו מרכיבים העצים הללו. הכרת פרטי המצוות חשובה, חיונית וראויה לשבח, אך ראיית ערכי היסוד והעקרונות של היהדות חשובה, חיונית וראויה לשבח לא פחות. יש אנשים שמרגישים שהם רואים היטב למרחוק, אך מועדים על חפצים שמונחים ממש לפניהם. בעוד מתעלם אדם משמירת המצוות ומתרכז רק ב"ערכים יהודיים", גובר מאוד הסיכון שהוא יחטא. אלקים אמר לקין: "לפתח חטאת רובץ", החטא רובץ על מפתן הבית ואורב לנו. כדי "לראות" דברים נכוחה בחיים היהודיים, אסור לאדם להיות קצר-רואי או רחק-רואי. אדם צריך ראייה מאוזנת וכמעט מושלמת. בעולם שבו ראייה טובה היא דבר נדיר, יש הרבה מכשירים וטיפולים רפואיים שמתיימרים להחזיר לנו ראייה מושלמת. משה עצמו מפרסם, כביכול, מוצר כזה בפרשה שאנחנו קוראים השבוע: ההבנה שצריך ללמוד את המצוות ולקיים אותן במקביל להבנה עמוקה יותר של ערכי היהדות האמיתיים. אלה העדשות המתקנות שיכולות להשיב לנו ראייה מאוזנת וממוקדת של החיים בכלל ושל החיים היהודיים בפרט. למען האמת, היהדות מסכימה עם הפתגם שאומר שלראות זה להאמין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
