ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הנתבע הכשיר לבניה מגרש מסוים. במסגרת העבודות, הזמין את שירותיו של התובע, כקבלן משנה לביצוע עבודת בניית מסלעות ומילוי עפר במגרש. סוכם מראש בין הצדדים, שעל התובע לפעול לפי הנחיותיו של האדריכל המשמש מבחינת הנתבע כמפקח על העבודה. במהלך העבודה, אכן חלו שינוים בפרטים רבים לפי הנחיות האדריכל.
כשסיים התובע את העבודה, הודיע לאדריכל, וזה אישר את סיום העבודה. התובע עזב את המגרש ופינה את כלי העבודה ממנו.
כשסיים התובע את העבודה, הודיע לאדריכל, וזה אישר את סיום העבודה. התובע עזב את המגרש ופינה את כלי העבודה ממנו.
התביעההתובע טוען שהוא עשה את כל עבודתו כראוי, ועל פי ההנחיות של האדריכל, ולכן הוא תובע את שכרו.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שבעקבות מדידה שערך לקראת תחילת עבודות הבניה, התברר שהתובע לא מילא עפר בכמות מספקת. מסיבה זו, נאלץ הנתבע להשלים את העבודה בעצמו, ולכן הוא רוצה לקזז משכרו של התובע את הסכום שנאלץ לשלם לסיום העבודה.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
75 - ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים
76 - סיום עבודה על פי הוראת אדריכל
77 - תביעת נזיקין בעקבות תאונה
טען עוד
פסק הדין : בית הדין חייב את הנתבע לשלם לתובע את מלא השכר.
הנימוקים: בית הדין קבע, כי מאחר והנתבע תלה את ההחלטה על סיום עבודת ההכשרה בדעת האדריכל, שוב אין לו על התובע שום טענה. הדבר נכון, אף שהאדריכל לא ידע שהוא משמש כמפקח על הבניה.
ואין לומר, שעל התובע מוטלת האחריות לדאוג לכך שהעבודה תושלם כראוי, אלא המעסיק הוא שאחראי לבדוק את איכות העבודה. שכן בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שח סעיף ז) נאמר: "מי ששכר כתף והוסיף על משאו קב אחד והוזק הכתף במשא זה חייב השוכר בנזקי הכתף שאף על פי שהכתף בן דעת והרי הוא מרגיש בכובד המשא עלה על ליבו שמא מחמת חוליו הוא זה הכובד". הריטב"א (בבא מציעא פ:) מסביר, מדוע בעל הבית אחראי לנזק שנגרם לפועל: "שסמך הכתף על השוכר הרי זה גירי דיליה כמראה דינר לשולחני ואמר לו שהוא יפה ונמצא שאינו יפה".
ואם בהרמת משאות כבדים, רשאי הפועל לסמוך על שיקול דעתו של בעל הבית, קל וחומר שלגבי הגדרת השלמת העבודה, רשאי הפועל לסמוך על שיקול דעתו של בעל הבית. לכן, כל שהתובע עבד על פי הוראות האדריכל, האדריכל הוא שאחראי לבדיקת איכות העבודה, ולא התובע.
ואמנם, ניתן היה לטעון, שאף שהפועל מלא אחר הוראות בעל הבית, בסופו של דבר מטרת העבודה לא הושגה, ולכן אין לשלם לו. אולם בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלה סעיף ג) נאמר: "שכרו להביא תפוחים לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו כל שכרו וכן כל כיוצא בזה".
דהיינו, שאף שמטרת העבודה לא הושגה, כיוון שסוף סוף הפועל עבד על פי הוראות בעל הבית, הרי הוא זכאי לתשלום.
עוד יש לדון בשאלה, האם על האדריכל ישנה חובה לפצות את הנתבע. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שו סעיף ו) נאמר: "המראה דינר לשולחני ואמר לו יפה הוא ונמצא רע, אם בשכר ראהו חייב לשלם אף על פי שהוא בקי ואם בחינם ראהו פטור, והוא שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד, ואם אינו בקי חייב לשלם אף על פי שהוא בחינם".
בנדון דידן, התובע והנתבע ראו באדריכל מפקח על העבודה, אך הוא לא ראה את עצמו ככזה, אלא כמי שמייעץ בחינם. ואם כן, כיוון שהוא אומן שעשה בחינם, הרי הוא פטור.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה המשמעות הנחת תפילין?

שיא השיאים בפסח!

האם מותר לפנות למקובלים?

שבועות מעין עולם הבא!

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות קבלת שבת מוקדמת

פריחת הגאולה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















