ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
המצוה לבנות מקדש היא מצוה לדורות, כפי שפסק הרמב"ם בספר המצוות וביד החזקה. לפיכך אמרו חז"ל: "שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו חרב", כל דור צריך להוסיף ולבנות נדבך רוחני בהרמת החומה, וכל דור שלא עושה כל שביכולתו, הרי הוא מחסר במילוי החומה.
לפני כמאתיים שנה התעוררה שאלה הלכתית - אם לא תהיה מניעה מצד השלטון לבנות את בית המקדש, האם בדורנו אנו יכולים לקיים את המצוה ולבנותו או שקיימת מניעה הלכתית ואנו אנוסים ומנועים מלקיים את מצוות בניין המקדש?
בשאלה זו נחלקו גדולי ישראל - חלקם סברו, שגם כיום ביכולתנו לבנות את המקדש, ואילו מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סבור שזו המצווה היחידה שכדי לקיימה עלינו לחכות לבירור נבואי שיזהה את מקום המזבח במדויק, ואיננו יכולים לסמוך בזיהוי זה גם על מדידות מדויקות.
ובכל זאת אין אנו פטורים מלעשות מה שיש ביכולתנו! חשוב מאוד שאוהבי מקום מקדשנו יעלו להר הבית לאחר ההכנות ההלכתיות הדרושות, תוך הקפדה מלאה שלא להיכנס למקום שיש בו ספק מחנה שכינה. ונפרט: רק חלק מהר הבית מוגדר כמחנה שכינה. למחנה שכינה אסור גם כיום לטמאי מתים להיכנס. ממילא, בחלק זה - מחנה שכינה אסור לנו כיום להיכנס, מפני שאנו טמאי מתים. אולם, בשאר חלקי הר הבית, שאינם מוגדרים כמחנה שכינה, מותר כיום להיכנס לאחר טבילה במקווה והכנות הלכתיות נוספות.
לאחר מלחמת ששת הימים, עם שחרור הר הבית על ידי צה"ל, ערכו הרב גורן ורבנים נוספים המתמחים בנושא, מדידות מדויקות בהר הבית. כיוון שישנם מספר שיטות לגבי המיקום המדויק של מחנה שכינה בתוך הר הבית, הם לקחו בחשבון את כל השיטות לחומרא וביררו במדידותיהם את החלקים בהר שבוודאות אינם מחנה שכינה, וכך אפשרו לנו את העלייה להר במקומות אלו.
לנוכחות היהודית בהר יש חשיבות רבה הן כלפי שמיא והן כלפי ארעא, מפני שאם אנו לא נהיה שם קיים חשש גדול שהשלטון יסגיר, חלילה, את השליטה בהר לגמרי לידי המחבלים, ואין לנו מקום קדוש יותר בארצנו מאשר הר הבית. ובעזרת ה' בזכות עלייתנו אל ההר נזכה לראות בקרוב בישועת השם על עמו ונחלתו.
כיוון שנושא העלייה להר הוא נושא מורכב מבחינה הלכתית, חשוב לברר את הנושא היטב לפני העלייה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
