ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שמירת מסורת וקיום מצוות הינם ותמיד היו עניין אישי. התלמוד לימד אותנו זה מכבר ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". היהדות בנויה על רעיון היסוד שיש לאדם רצון חופשי ויכולת לבחור בלי כפייה משמים את המעשים והאמונות שלו בהתאם לתפיסותיו ולהבנתו. אך מאחר ששום אדם איננו חי בבדידות וכולנו חיים בחברה, נקבעות נורמות מחייבות שמגבילות במידה מסוימת את חופש הבחירה ואת המעשים שלנו.
השופט אוליבר ונדל הולמס, בפסיקה המפורסמת של בית המשפט העליון האמריקני בנושא חופש הדיבור, טען שאין לאיש זכות לצעוק "אש!" באולם מלא אנשים כשאין שום אש. אין ספק שבכל חברה יש הלך רוח מסוים ואווירה מסוימת. מטבע הדברים, עם הזמן ועם השתנות הנסיבות, האווירה הזאת משתנה. השאלה היא אם השינוי הזה מוצדק ומועיל לחברה או סתם מפלג, זמני ובסופו של דבר הרסני לחברה מיסודו. לא כל שינוי באקלים נחשב לשינוי טוב או מועיל.
פעם היו נהוגות בחברה הישראלית נורמות מסוימות של כבוד, על אף שהחברה הייתה חילונית יותר במעשים ובאידיאולוגיה מהחברה הישראלית היום. למרקסיזם הייתה השפעה אדירה על העולם היהודי בימים ההם וכך גם לאתיאיזם הנלווה אליו. עם זאת, הייתה הסכמה כללית שיש לנהוג במסורת היהודית במעט כבוד. אולי רק נוסטלגיה או היגיון בריא ועקשן אחראים לכך שהאקלים בארץ התאפיין ביום כיפור בלי שום תנועה בכבישים, בפסח בלי חמץ בפומבי ובתשעה באב בלי מסעדות פתוחות. זאת הייתה האווירה של התקופה - לא אווירה של שמירת מצוות אלא של כבוד כלפי ההיסטוריה והמסורת של העם היהודי וכלפי חלק גדול מהחברה הישראלית שהמצוות והרעיונות האלה יקרים ללבו.
אך בעשרות השנים האחרונות יש ניכור ההולך וגובר של החברה הישראלית כלפי המסורת היהודית והאקלים הציבורי שחולק לה כבוד. המסורת וההיסטוריה היהודית אינן זוכות לכבוד ולמקום ראוי להן, ולא פעם אפילו לא נלמדות במערכת החינוך הממלכתית בישראל. יש דמוניזציה עקבית של היהודים הדתיים, גם אם לא תמיד בוטה, באמצעי התקשורת המרכזיים. רגישות כלפי שכנים ואזרחים אחרים היא כבר דבר שלא קיים. יש חילול שבת פומבי בכל מקום, ואיש אינו מתחשב בנזק הרוחני, החברתי והדורי שהוא גורם.
האקלים השתנה, ובאקלים החדש אין כבוד למסורת, להיסטוריה או לרגשות של חלק הולך וגדל בחברה הישראלית.
לכן לא שאלת הצגת חמץ בפומבי בפסח היא מה שכואב כל כך אלא העובדה שהיא סימן לשוני העצום שחל בהתייחסות כלפי המסורת היהודית. יש יהודים רבים שאינם שומרי מצוות ובכל זאת מכבדים את האיסור על חמץ בפסח. ההחלטה המצערת של בית המשפט התרכזה בעץ המשפטי שעמד מולה והתעלמה מהיער החברתי, ולכן היא מחלישה את הנחישות הציבורית לכבד את המסורת ולגלות רגישות כלפי דורות קודמים ומגזרים אחרים בחברה.
אילו היה חמץ בפסח מצווה נוצרית או מוסלמית, אני בטוח שבית המשפט היה פוסק אחרת. אירונית עד מאוד העובדה שדווקא במדינה יהודית היהדות זוכה לכבוד פחות מכל דת אחרת. אם האווירה הציבורית לא תשתנה באמצעות חינוך, מנהיגות פוליטית, היגיון בריא ורצון טוב, הפילוג רק יגדל, השחיקה בכבוד ההדדי תגבר וההתמרמרות בחברה תתעצם. אנחנו חוששים משינויי האקלים ומההתחממות הגלובלית ודנים בנושא הזה בלי סוף, אך איננו מקדישים מספיק תשומת לב לאקלים החברתי והרוחני שמעמיד בסכנה גדולה את ההומוגניות של החברה הישראלית, את אחדותה ואת עתידה. ההתחממות הגלובלית היא שינוי אקלימי שאולי לא נצליח לבלום, אך ברור שבתחום שינוי האקלים החברתי יש מקום ואפשרות לתיקונים ושיפורים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











