בית המדרש הנשי (ב) | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
דרכי לימוד
הדרכות כלליות

קטגוריה משנית

4279

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לשיעור הקודם בית המדרש הנשי (א).

המעיין היטב בחלקו הראשון של מאמרנו יסיק את המסקנה המתבקשת שאין בימינו כל מגבלה באשר ללימוד תורה על ידי נשים. אמנם מצות לימוד תורה כמצות עשה מדאורייתא תחייב רק את הגברים. כי התורה הזאת לא תהא מוחלפת, ואין אפשרות לשנות את עקרונותיה הנצחיים של התורה. ולעובדה זו יש גם השלכות על צורת הלימוד הנשית. אולם אישה שנפשה חשקה בתורה יכולה ללמוד בכל מקום שליבה חפץ. השאלות שעוררתי היו בעיקר טכניות, של סולם קדימויות ושל הכוונה נכונה של התהליכים החדשים, שיש לשמור עליהם בעיקר בתחילת דרכם, כדי שאכן יוליכו אל המטרה ללא סטיות ממנה.

נשים פוסקות
היו נשים שהורו הוראות בישראל והוראותיהן התקבלו להלכה. דבורה הנביאה למשל (עיין תוספות בבא קמא טו עמוד א, בדבור המתחיל "אשר"). דוגמא קרובה יותר היא אשתו של ר' יהושע פלק, בעל הסמ"ע ("ספר מאירת עיניים") והדרישה שפסקה שתי הלכות ידועות בהדלקת הנר ביו"ט. ולמרות שהמגן אברהם חלק עליה, רוב הפוסקים פסקו כמותה (משנה ברורה סימן רסג). לא נשיותה של האישה קובעת אלא אישיותה.

פוסק אינו "תוצר" מכוון מראש. הוא תוצאה של צמיחה טבעית. מעולם לא היה בישראל מוסד שקבע מראש שהוא "מייצר" פוסקים. גם בית המדרש לרבנים בברלין (המוסד היחיד בעולם שכונה בשם זה) לא התיימר לכך. מה גם שבראשו עמדו גדולי תורה שבאופן טבעי שימשו גם כפוסקים. מי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואחרי שנים רבות מאוד של עמל ויגיעה הוא זוכה גם לכוון להלכה. אם סמכותו מוכרת ויראתו קודמת לחכמתו יש סיכוי שפסיקתו תתקבל על ידי הציבור ואין מניעה עקרונית שאישה תגיע למעמד דומה. השאלות הנשאלות באשר לנשים, אם אכן זה היעד שאותו אנו רוצים לייעד גם לנשים? האם קיים כרגע בית מדרש שבו אישה תוכל להגיע לרמה כזו? האם חובתנו הראשונה היא כרגע להקים בית מדרש כזה?

מקצועות תובעניים
לדעתי, לא זה הדרך ולא זו העיר. אמנם תנאי החיים החדשים מאפשרים שינוי עצום בתפקודה של האישה. בית שיש בו אביזרים מודרניים אינו זקוק עוד לעבודות הבית הקלאסיות של האישה. וכבר חז"ל קבעו שאישה המכניסה חמש שפחות פטורה בעצם מעבודות הבית. המכשירים ותנאי החיים החדשים ממלאים פונקציה זו. אולם, יש תחום שלא השתנה וגם לא ישתנה לעולם. והוא המבנה הביולוגי והמנטלי השונה מאיש לאישה. רק אישה זוכה להיות שותפה לקדוש ברוך הוא בהבאת חיים חדשים לעולם. זו זכותה. אך לזכות זו יש גם מחיר. מחיר, שאישה נורמלית מקבלת עליה ברצון. לפחות בתקופת הפוריות (שהיא בשנות ה- 20 וה- 30) יש לאישה מגבלות אובייקטיביות המצריכות דחייה או צמצום של פעילות אחרת. עזרת הבעל עד כמה שתהיה גדולה אינה יכולה לשמש תחליף לאישה עצמה.

כאן נעוץ עומק הויכוח עם הפמיניזם המיליטנטי, ויש להדגיש את התואר האחרון. אין לנו שום ויכוח עם השאיפה המוצדקת להכיר באישה ובכישוריה כאישיות בזכות עצמה ללא אפליה ולא דעות קדומות. לדעת נשים רבות המיליטנטיות לוחמת נגד הנשיות עצמה, היא לא מוכנה להכיר באישה כאם וכרעיה ובכך היא כורתת את הענף עליו היא יושבת. אנו סבורים שמימושה העצמי הבריא של האישה מותנה באיזון נכון של כל כישוריה. מבלי לקפח אחד מהם. והאמהות חייבת לתפוס מקום חשוב לפחות בפרק הזמן שהאישה מסוגלת לו. תפקידים אחרים בחיים יוכלו להתמלא בזמן אחר המתאים להם יותר. אי לכך על החברה להימנע מלהפעיל לחץ שימנע מהאישה לממש את עצמה בצורה טבעית. לכן מקצועות תובעניים אינם חייבים להיות מקצועות המתאימים לנשים צעירות. החברה צריכה להימנע מלפאר ולרומם נשים צעירות בתפקידים ועיסוקים המחייבים התמסרות גבוהה מדי. עתידה והמשך קיומה וקידומה של החברה האנושית תלוי בכך ואם העולם לא בשל עדיין להבין זאת על החברה הישראלית, ובפרט הדתית, לשאת בגאון את דגל הקדמה, הנאורות, השפיות והטבעיות ולא להיגרר אחרי סיסמאות המסמאות את העיניים.

לימוד הלכה
בין המקצועות הרבים בתורה, ההלכה למעשה היא התובענית ביותר. זר אולי לא יבין זאת. אך אין שום אפשרות להשוות חלק זה שבתורה להכשרה אקדמית, שבה על האדם לדעת סכום ידיעות מסוים ולהיבחן עליו. ים ההלכה הוא מים שאין להם סוף. אין אפשרות למדר אותו ולמקצע אותו. נושאים הנראים לכאורה רחוקים זה מזה נעשים קרובים על ידי הבקיאות והעיון הבלתי פוסקים. הציבור לא יקבל את פסקיו של אדם שאינו שקוע בתורה יומם ולילה ללא הפוגה שנים רבות.

לעומת זאת, יש מקצועות תורניים שניתן להקיפם ולהגיע בהם להספק ולסיפוק ויש בהם להעשיר את הנפש ולהביאה לרמה רוחנית גבוהה יותר. גם בתחום ההלכה, הדרגה של שואל כעניין דורשת רמה גבוהה. בוגר ממוצע של ישיבה תיכונית, למשל, עדיין אינו בר הכי (ולא באשמת הישיבה, חלילה, אלא שהידע לכך אינו מספיק) אפילו בוגר ישיבת הסדר אינו תמיד ברמה זו. ואכן תביעה זו שאדם מישראל יתמצא דיו בעולם ההלכה כדי להיות שואל כעניין מופנית לכולם, גם לגברים, אולם אנו בנשים עסקינן ואולי הנשים באהבת התורה שלהן ידביקו גם את הגברים באהבת התורה שלהן.

תחומים נוספים
נושאים אחרים בתורה דורשים מאמץ אינטלקטואלי לא קל אך הם מוגדרים, יחסית, בתחומים מוגבלים יותר ולכן הם מומלצים יותר למי שעתותיו לא בידו. פרשנות המקרא למשל היא נושא עמוק (ותיזכר לטוב נחמה לייבוביץ' שזכיתי ללמוד ממנה לא מעט בתחום זה). תפילה, על כל חלקיה, כולל הפיוט, היא מקצוע גדול ועמוק בתורה ולא רק בחקר הלשון העברית (וכבר חז"ל עמדו על כך שרבים מזלזלים בו שנאמר "כרום זולות לבני אדם", ואולי הנשים תגאלנה אותו) מחשבת ישראל לזרמיה השונים, כל אלו הם מקצועות יחסית תובעניים פחות מהלכה למעשה. (הרב קוק כלל נושאים אלה ואחרים בתוכנית הישיבה המרכזית שתכנן).

גם לגברים שאינם יכולים להשקיע את זמנם בהלכה מוצע לעסוק במקצועות אלו, אולם מאחר ומצות תלמוד תורה מחייבת את הגברים להצמיח מתוכם גדולי תורה, המסורת הלימודית בישראל מחייבת את כל הגברים מילדותם ללמוד תלמוד והלכה. אלו שהגיעו לדרגה של הבנה עצמית והנאה מלימודם נשארים קשורים לתורה לכל ימי חייהם.(ישיבה תיכונית לא מספיקה בדרך כלל להביא את בוגריה לדרגה כזו ולא תמיד אפילו ישיבת ההסדר) ואכן יש טוענים שיש להתאים כיום לחלק מהנוער שלנו מזון רוחני ההולם יותר את כישוריהם. מאידך, אע"פ שבנות כשרוניות מסוגלות ללמוד תלמוד כמו בנים הניסיון אינו מורה שבנות שלמדו תלמוד הגיעו לאהבת תורה ויראת שמים גבוהות יותר. אדרבה, רק בנות שבגיל מבוגר יחסית החליטו מיוזמתן ללמוד תלמוד מוצאות בכך סיפוק. יש אפוא לאפשר לנשים צמיחה טבעית לפי יכולתן וזמנן, לא מתוך תחרות או מניעים חיצוניים אחרים.

אישה שהשתחררה כבר מהולדת ילדיה והצמידות אליהם יכולה אולי להרשות לעצמה יותר לעסוק בהלכה למעשה. אך בגלל מגבלות התנאים עליה לדעת שסיכוייה להגיע לרמה גבוהה בתחום זה אינם יכולים להיות מהגבוהים. לכן אין טעם לטפח ציפיות מוגזמות בתחום זה דווקא. מכל מקום שערי בית המדרש צריכים להיות פתוחים וכל הרוצה ללמוד תבוא ותלמד במקום שליבה חפץ.

איזה בית מדרש?
כאן השאלה העיקרית. האם בית המדרש הנשי הוא המשך של בית המדרש המקובל בישראל מדור דור, או שהוא אוהל רעוע מחוץ לגדר? אני תובע שבית המדרש יהיה המשך ישיר של הבית הגדול שהולך ונבנה מהר סיני ועד היום. אך לצערי יש נשים (ויש להדגיש שהן מיעוט שאינו מייצג) המוכנות לבנות להן במה חיצונית. אחת מהן אף התבטאה במפורש שזה החידוש של בית המדרש הנשי, שהוא רואה את עצמו מחובר גם לנשים שאינן רואות ההלכה מחייבת לכל דבר, כלומר הסולידריות הנשית היא העיקר ולא זו התורנית.

כאן אני רואה את הסכנה הגדולה. האם המהפכה התורנית המתחוללת ברוך ה' לעינינו באה לבנות או להרוס? הדבר תלוי כרגע באותן נשים המנסות להוליך את המהלך. עליהן לרדת מן הגדר ולהתחבר לעולם התורה. הדבר בא לידי ביטוי בכמה צעדים פשוטים, אך עקרוניים. בראש מערכת תורנית חייבת לעמוד אישיות תורנית בכירה שתתווה את הדרך של סגנון המאמרים ותוכנם. בעריכת כנסים תורניים יש צורך לשתף תלמידי חכמים מובהקים בקביעת סדר היום, הנושאים, המרצים וכל יתר הפרטים. זימונם של רבנים להרצאות בלבד אינו פותר את הבעיה. יש צורך בשיתופם המלא והפעיל כבר בשלב התכנון. כדי למנוע בעיות אשר לאחר שיתעוררו קשה לתקנן.

רוח פרצים
הבעיה העיקרית של הציבור הדתי לאומי אינה מעמד האישה, עד כמה שזו נראית אקוטית, לכאורה. ברוך ה' מתרבים הספסלים בבתי המדרשות לנשים. לימוד התורה כשהוא נעשה לשמה ימצא גם את הדרכים המעשיות ליישם את הלכה למעשה ונשים תמצאנה את סיפוקן הרוחני המלא. חשיבה יצירתית כשהיא באה מתוך בית המדרש, בו נלמדת תורתנו הנצחית לשמה, בהדרכתם של תלמיד חכמים מובהקים, תביא פתרונות טבעיים אמיתיים ויצירתיים לכל השאלות.

בעייתו העיקרית של ציבורנו היא היותו יושב בין המשפתיים ורוחות פרצים הנושבות מכיוונים שונים עלולות לכבות את גחלתו. נשמעות גישות אנרכיסטיות ביחס להלכה ולאמונה. התופעה חודרת לכל הבתים ולכל המינים, גברים ונשים גם יחד. האור שבתורה הוא הערובה היחידה לקיומו ולקידומו של כל ציבור בישראל. בתי המדרש הגבריים קיימים ולכל גבר הרוצה ללמוד יש אפשרות להאיר את עצמו באורה של תורה (מיהו גם עליו להיזהר מלהחליף תכלת בקלא אילן). בית המדרש הנשי הוא חדש, עדיין אין לו מסורת ויש חשש שהנשים בצימאונן לתורה עלולות לשתות בטעות חומץ ממקום יין. לנשים זו הזדמנות היסטורית לבנות את בתי המדרש שלהן. אחריות עצומה מוטלת על כתפיהן. רובן מבינות זאת ובונות את בית המדרש הנשי בזהירות ובעדינות, מתוך הכרה בגודל השליחות. הנשים שבנו את בית יעקב בכל הדורות הן שיכולות לבנות אותו גם עתה. עליהן מוטלת האחריות הכבדה שבנין התורה לא יהיה פרוץ לרוחות הסערה המאיימות לפרוץ לתוכו. נשים אלו יזכו להיות שלוחות מיצוה להוסיף נדבך נוסף בבנין התורה לדורות.

ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישור הבא .

הדרכות כלליות

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

יום הקדיש הכללי
השואה והמילניום למניינם
י' בטבת תש"ס
מעלת המקדש
מי יעלה בהר ה'
תשס"ב
עניינו של יום
ראשית צמיחת גאולתנו
תשס"א
כ - שמיטה
אוצר בית-דין - נשמתה של השמיטה
מתןך קומי אורי 20
א אב תשס"ז

הדרכות כלליות

הדרכות כלליות
מסורת לעומת השקפה
הרב אליהו סולובייצ'יק | תשע"ג
14 דק'
שיחות לחג החנוכה
מוסיף והולך
דברים ממסיבת חנוכה בישיבת בית אל תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' טבת תשע"א
הדרכות כלליות
חיי עולם וחיי שעה
הרב ש. יוסף וייצן | טבת תשס"ב
האזינו
"יערוף כמטר לקחי" - הדרכות בלימוד התורה
הרב חיים כץ | תשרי תשס"ג

הדרכות כלליות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אורי שרקי
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב שמעון קליין
הרב יהודה מלמד
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו