בית המדרש הנשי (ב) | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
דרכי לימוד
הדרכות כלליות

קטגוריה משנית

4304

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לשיעור הקודם בית המדרש הנשי (א).

המעיין היטב בחלקו הראשון של מאמרנו יסיק את המסקנה המתבקשת שאין בימינו כל מגבלה באשר ללימוד תורה על ידי נשים. אמנם מצות לימוד תורה כמצות עשה מדאורייתא תחייב רק את הגברים. כי התורה הזאת לא תהא מוחלפת, ואין אפשרות לשנות את עקרונותיה הנצחיים של התורה. ולעובדה זו יש גם השלכות על צורת הלימוד הנשית. אולם אישה שנפשה חשקה בתורה יכולה ללמוד בכל מקום שליבה חפץ. השאלות שעוררתי היו בעיקר טכניות, של סולם קדימויות ושל הכוונה נכונה של התהליכים החדשים, שיש לשמור עליהם בעיקר בתחילת דרכם, כדי שאכן יוליכו אל המטרה ללא סטיות ממנה.

נשים פוסקות
היו נשים שהורו הוראות בישראל והוראותיהן התקבלו להלכה. דבורה הנביאה למשל (עיין תוספות בבא קמא טו עמוד א, בדבור המתחיל "אשר"). דוגמא קרובה יותר היא אשתו של ר' יהושע פלק, בעל הסמ"ע ("ספר מאירת עיניים") והדרישה שפסקה שתי הלכות ידועות בהדלקת הנר ביו"ט. ולמרות שהמגן אברהם חלק עליה, רוב הפוסקים פסקו כמותה (משנה ברורה סימן רסג). לא נשיותה של האישה קובעת אלא אישיותה.

פוסק אינו "תוצר" מכוון מראש. הוא תוצאה של צמיחה טבעית. מעולם לא היה בישראל מוסד שקבע מראש שהוא "מייצר" פוסקים. גם בית המדרש לרבנים בברלין (המוסד היחיד בעולם שכונה בשם זה) לא התיימר לכך. מה גם שבראשו עמדו גדולי תורה שבאופן טבעי שימשו גם כפוסקים. מי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואחרי שנים רבות מאוד של עמל ויגיעה הוא זוכה גם לכוון להלכה. אם סמכותו מוכרת ויראתו קודמת לחכמתו יש סיכוי שפסיקתו תתקבל על ידי הציבור ואין מניעה עקרונית שאישה תגיע למעמד דומה. השאלות הנשאלות באשר לנשים, אם אכן זה היעד שאותו אנו רוצים לייעד גם לנשים? האם קיים כרגע בית מדרש שבו אישה תוכל להגיע לרמה כזו? האם חובתנו הראשונה היא כרגע להקים בית מדרש כזה?

מקצועות תובעניים
לדעתי, לא זה הדרך ולא זו העיר. אמנם תנאי החיים החדשים מאפשרים שינוי עצום בתפקודה של האישה. בית שיש בו אביזרים מודרניים אינו זקוק עוד לעבודות הבית הקלאסיות של האישה. וכבר חז"ל קבעו שאישה המכניסה חמש שפחות פטורה בעצם מעבודות הבית. המכשירים ותנאי החיים החדשים ממלאים פונקציה זו. אולם, יש תחום שלא השתנה וגם לא ישתנה לעולם. והוא המבנה הביולוגי והמנטלי השונה מאיש לאישה. רק אישה זוכה להיות שותפה לקדוש ברוך הוא בהבאת חיים חדשים לעולם. זו זכותה. אך לזכות זו יש גם מחיר. מחיר, שאישה נורמלית מקבלת עליה ברצון. לפחות בתקופת הפוריות (שהיא בשנות ה- 20 וה- 30) יש לאישה מגבלות אובייקטיביות המצריכות דחייה או צמצום של פעילות אחרת. עזרת הבעל עד כמה שתהיה גדולה אינה יכולה לשמש תחליף לאישה עצמה.

כאן נעוץ עומק הויכוח עם הפמיניזם המיליטנטי, ויש להדגיש את התואר האחרון. אין לנו שום ויכוח עם השאיפה המוצדקת להכיר באישה ובכישוריה כאישיות בזכות עצמה ללא אפליה ולא דעות קדומות. לדעת נשים רבות המיליטנטיות לוחמת נגד הנשיות עצמה, היא לא מוכנה להכיר באישה כאם וכרעיה ובכך היא כורתת את הענף עליו היא יושבת. אנו סבורים שמימושה העצמי הבריא של האישה מותנה באיזון נכון של כל כישוריה. מבלי לקפח אחד מהם. והאמהות חייבת לתפוס מקום חשוב לפחות בפרק הזמן שהאישה מסוגלת לו. תפקידים אחרים בחיים יוכלו להתמלא בזמן אחר המתאים להם יותר. אי לכך על החברה להימנע מלהפעיל לחץ שימנע מהאישה לממש את עצמה בצורה טבעית. לכן מקצועות תובעניים אינם חייבים להיות מקצועות המתאימים לנשים צעירות. החברה צריכה להימנע מלפאר ולרומם נשים צעירות בתפקידים ועיסוקים המחייבים התמסרות גבוהה מדי. עתידה והמשך קיומה וקידומה של החברה האנושית תלוי בכך ואם העולם לא בשל עדיין להבין זאת על החברה הישראלית, ובפרט הדתית, לשאת בגאון את דגל הקדמה, הנאורות, השפיות והטבעיות ולא להיגרר אחרי סיסמאות המסמאות את העיניים.

לימוד הלכה
בין המקצועות הרבים בתורה, ההלכה למעשה היא התובענית ביותר. זר אולי לא יבין זאת. אך אין שום אפשרות להשוות חלק זה שבתורה להכשרה אקדמית, שבה על האדם לדעת סכום ידיעות מסוים ולהיבחן עליו. ים ההלכה הוא מים שאין להם סוף. אין אפשרות למדר אותו ולמקצע אותו. נושאים הנראים לכאורה רחוקים זה מזה נעשים קרובים על ידי הבקיאות והעיון הבלתי פוסקים. הציבור לא יקבל את פסקיו של אדם שאינו שקוע בתורה יומם ולילה ללא הפוגה שנים רבות.

לעומת זאת, יש מקצועות תורניים שניתן להקיפם ולהגיע בהם להספק ולסיפוק ויש בהם להעשיר את הנפש ולהביאה לרמה רוחנית גבוהה יותר. גם בתחום ההלכה, הדרגה של שואל כעניין דורשת רמה גבוהה. בוגר ממוצע של ישיבה תיכונית, למשל, עדיין אינו בר הכי (ולא באשמת הישיבה, חלילה, אלא שהידע לכך אינו מספיק) אפילו בוגר ישיבת הסדר אינו תמיד ברמה זו. ואכן תביעה זו שאדם מישראל יתמצא דיו בעולם ההלכה כדי להיות שואל כעניין מופנית לכולם, גם לגברים, אולם אנו בנשים עסקינן ואולי הנשים באהבת התורה שלהן ידביקו גם את הגברים באהבת התורה שלהן.

תחומים נוספים
נושאים אחרים בתורה דורשים מאמץ אינטלקטואלי לא קל אך הם מוגדרים, יחסית, בתחומים מוגבלים יותר ולכן הם מומלצים יותר למי שעתותיו לא בידו. פרשנות המקרא למשל היא נושא עמוק (ותיזכר לטוב נחמה לייבוביץ' שזכיתי ללמוד ממנה לא מעט בתחום זה). תפילה, על כל חלקיה, כולל הפיוט, היא מקצוע גדול ועמוק בתורה ולא רק בחקר הלשון העברית (וכבר חז"ל עמדו על כך שרבים מזלזלים בו שנאמר "כרום זולות לבני אדם", ואולי הנשים תגאלנה אותו) מחשבת ישראל לזרמיה השונים, כל אלו הם מקצועות יחסית תובעניים פחות מהלכה למעשה. (הרב קוק כלל נושאים אלה ואחרים בתוכנית הישיבה המרכזית שתכנן).

גם לגברים שאינם יכולים להשקיע את זמנם בהלכה מוצע לעסוק במקצועות אלו, אולם מאחר ומצות תלמוד תורה מחייבת את הגברים להצמיח מתוכם גדולי תורה, המסורת הלימודית בישראל מחייבת את כל הגברים מילדותם ללמוד תלמוד והלכה. אלו שהגיעו לדרגה של הבנה עצמית והנאה מלימודם נשארים קשורים לתורה לכל ימי חייהם.(ישיבה תיכונית לא מספיקה בדרך כלל להביא את בוגריה לדרגה כזו ולא תמיד אפילו ישיבת ההסדר) ואכן יש טוענים שיש להתאים כיום לחלק מהנוער שלנו מזון רוחני ההולם יותר את כישוריהם. מאידך, אע"פ שבנות כשרוניות מסוגלות ללמוד תלמוד כמו בנים הניסיון אינו מורה שבנות שלמדו תלמוד הגיעו לאהבת תורה ויראת שמים גבוהות יותר. אדרבה, רק בנות שבגיל מבוגר יחסית החליטו מיוזמתן ללמוד תלמוד מוצאות בכך סיפוק. יש אפוא לאפשר לנשים צמיחה טבעית לפי יכולתן וזמנן, לא מתוך תחרות או מניעים חיצוניים אחרים.

אישה שהשתחררה כבר מהולדת ילדיה והצמידות אליהם יכולה אולי להרשות לעצמה יותר לעסוק בהלכה למעשה. אך בגלל מגבלות התנאים עליה לדעת שסיכוייה להגיע לרמה גבוהה בתחום זה אינם יכולים להיות מהגבוהים. לכן אין טעם לטפח ציפיות מוגזמות בתחום זה דווקא. מכל מקום שערי בית המדרש צריכים להיות פתוחים וכל הרוצה ללמוד תבוא ותלמד במקום שליבה חפץ.

איזה בית מדרש?
כאן השאלה העיקרית. האם בית המדרש הנשי הוא המשך של בית המדרש המקובל בישראל מדור דור, או שהוא אוהל רעוע מחוץ לגדר? אני תובע שבית המדרש יהיה המשך ישיר של הבית הגדול שהולך ונבנה מהר סיני ועד היום. אך לצערי יש נשים (ויש להדגיש שהן מיעוט שאינו מייצג) המוכנות לבנות להן במה חיצונית. אחת מהן אף התבטאה במפורש שזה החידוש של בית המדרש הנשי, שהוא רואה את עצמו מחובר גם לנשים שאינן רואות ההלכה מחייבת לכל דבר, כלומר הסולידריות הנשית היא העיקר ולא זו התורנית.

כאן אני רואה את הסכנה הגדולה. האם המהפכה התורנית המתחוללת ברוך ה' לעינינו באה לבנות או להרוס? הדבר תלוי כרגע באותן נשים המנסות להוליך את המהלך. עליהן לרדת מן הגדר ולהתחבר לעולם התורה. הדבר בא לידי ביטוי בכמה צעדים פשוטים, אך עקרוניים. בראש מערכת תורנית חייבת לעמוד אישיות תורנית בכירה שתתווה את הדרך של סגנון המאמרים ותוכנם. בעריכת כנסים תורניים יש צורך לשתף תלמידי חכמים מובהקים בקביעת סדר היום, הנושאים, המרצים וכל יתר הפרטים. זימונם של רבנים להרצאות בלבד אינו פותר את הבעיה. יש צורך בשיתופם המלא והפעיל כבר בשלב התכנון. כדי למנוע בעיות אשר לאחר שיתעוררו קשה לתקנן.

רוח פרצים
הבעיה העיקרית של הציבור הדתי לאומי אינה מעמד האישה, עד כמה שזו נראית אקוטית, לכאורה. ברוך ה' מתרבים הספסלים בבתי המדרשות לנשים. לימוד התורה כשהוא נעשה לשמה ימצא גם את הדרכים המעשיות ליישם את הלכה למעשה ונשים תמצאנה את סיפוקן הרוחני המלא. חשיבה יצירתית כשהיא באה מתוך בית המדרש, בו נלמדת תורתנו הנצחית לשמה, בהדרכתם של תלמיד חכמים מובהקים, תביא פתרונות טבעיים אמיתיים ויצירתיים לכל השאלות.

בעייתו העיקרית של ציבורנו היא היותו יושב בין המשפתיים ורוחות פרצים הנושבות מכיוונים שונים עלולות לכבות את גחלתו. נשמעות גישות אנרכיסטיות ביחס להלכה ולאמונה. התופעה חודרת לכל הבתים ולכל המינים, גברים ונשים גם יחד. האור שבתורה הוא הערובה היחידה לקיומו ולקידומו של כל ציבור בישראל. בתי המדרש הגבריים קיימים ולכל גבר הרוצה ללמוד יש אפשרות להאיר את עצמו באורה של תורה (מיהו גם עליו להיזהר מלהחליף תכלת בקלא אילן). בית המדרש הנשי הוא חדש, עדיין אין לו מסורת ויש חשש שהנשים בצימאונן לתורה עלולות לשתות בטעות חומץ ממקום יין. לנשים זו הזדמנות היסטורית לבנות את בתי המדרש שלהן. אחריות עצומה מוטלת על כתפיהן. רובן מבינות זאת ובונות את בית המדרש הנשי בזהירות ובעדינות, מתוך הכרה בגודל השליחות. הנשים שבנו את בית יעקב בכל הדורות הן שיכולות לבנות אותו גם עתה. עליהן מוטלת האחריות הכבדה שבנין התורה לא יהיה פרוץ לרוחות הסערה המאיימות לפרוץ לתוכו. נשים אלו יזכו להיות שלוחות מיצוה להוסיף נדבך נוסף בבנין התורה לדורות.

ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישור הבא .

הדרכות כלליות

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

נושאים שונים
לריענונה של הציונות הדתית
תשס"א
הארץ ופירותיה
ט"ו בשבט - יום חיבת הארץ
ח' בשבט תשס"ב
כ - שמיטה
אוצר בית-דין - נשמתה של השמיטה
מתןך קומי אורי 20
א אב תשס"ז
יום הקדיש הכללי
השואה והמילניום למניינם
י' בטבת תש"ס

הדרכות כלליות

1:09
שיעורים נוספים
ענייני השעה וענייני התקופה
שו"ת מוצאי יום כיפור תשע"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' תשרי תשע"ב
1:02
הדרכות כלליות
שו"ת סוף זמן אלול התשע"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הדרכות כלליות
תלמוד גדול או מעשה גדול
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
שונות
כנגד פסק הדין במשפט ר' עידו אלבה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ו בניסן ה'תשנ"ה

הדרכות כלליות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

אחדות ומחלוקות
ראויים להתווכח בסוכה אחת
הרב עזריאל אריאל | תשפ"ב
הלכות ראש השנה
התרת נדרים בזום בערב ראש השנה
הרב יוסף צבי רימון | אלול תשפ
אחדות ומחלוקות
ראויים להתווכח בסוכה אחת
הרב עזריאל אריאל | תשפ"ב
נתיבי אמונה
מהות היראה
חלק שלישי פרק ראשון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב יהושע שפירא
הרב שלמה שושן
הרב יהודה לייב גרונר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו