ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ממעטין בשמחה ;">

בית מדרש חגים וזמנים בין המצרים הלכות תשעה באב Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשס"ח

ממעטין בשמחה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה

כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, אפילו הוא מיוצאי אשכנז, רשאי להתרחץ לשם ניקיון בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, אלא שירחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו. מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב כדי להסיר ממנו את הריח, שגדול כבוד הבריות

איסור כביסה ולבישת בגד מכובס
אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב), ואפילו אם הכיבוס נועד לצורך שימוש לאחר תשעה באב. וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם נפטר או עם החורבן, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו.
כשם שאסור לכבס, כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכל הבגדים בכלל זה. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.

זמן האיסור
הספרדים נוהגים איסור בשבוע שחל בו תשעה באב כמבואר במשנה, היינו ממוצאי שבת ועד יום לאחר תשעה באב. ואילו האשכנזים נהגו להחמיר באיסור כיבוס מראש חודש אב.

לבישת בגדי שבת בימי חול ושבת חזון
אין לובשים בגדי שבת בימים אלו, ואפילו אם אינם מכובסים. ומי שרגיל כל השבוע ללבוש חולצה לבנה, אין היא נחשבת עבורו לבגדי שבת.
לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (מ"ב תקנא, ו, עפ"י הגר"א).

עצה להחלפת בגדים
כיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, ואנשים רגילים כיום להחליף בגדים בתוך זמן זה, נוהגים להכין כמה בגדים שמתחילים ללובשם לפני זמן האיסור. לובשים כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך הוא כבר אינו נחשב למכובס, ואפשר ללובשו בזמן האיסור.
מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואף שלא יתלכלך ממש, מכל מקום כבר לא ייחשב נקי כמכובס, ואף יתקמט מעט, ולכן יהיה מותר ללובשו.

החלפת לבנים וגרביים
לבנים וגרביים מכובסים - לדעת כמה פוסקים מותר ללבוש בימים אלו, מפני שבהחלפתם אין צד של פינוק אלא רק הסרת מיאוס, וכן הלכה. והרוצה להחמיר יניחם מעט על הרצפה עד שלא ייחשבו מכובסים.

האם מותר להסיר לכלוך מהחולצה

מי שהתלכלכה חולצתו בכתם כך שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו - משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים יוכל להיעזר בסבון.

בגדי תינוקות מותר לכבס
בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור. וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים עד גיל שבע-שמונה, מפני שגם הם מטנפים את בגדיהם, ואין בכיבוס למענם שום צד של שמחה (רמ"א תקנא, יד).
כשמכבסים בגדים של קטנים במכונה, אין היתר להוסיף עימהם בגדים של גדולים. ואף את בגדי הקטנים טוב כשאפשר לייבש בצינעא בתוך הבית, כדי שלא ייראו כמי שאינם מתאבלים.

מקור איסור רחצה לפני תשעה באב
על פי תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד. אולם נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד נהגו רבים להחמיר שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים אפילו במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע תקנא, טז; מ"ב שם, כה"ח קפו).
אפשר לומר שההפרש בין המנהגים תלוי באקלים. בארצות אשכנז הקרות פחות הזיעו ופחות הוצרכו להתרחץ, ואף היתה ברחצה במקומות של מים עומדים סכנה של הידבקות ממחלות. וממילא כשרצו לבטא אבלות במניעת רחיצה, נמנעו מכל רחצה בתשעת הימים. ואילו בארצות הדרומיות יותר, בהן הזיעו יותר, נהגו להתרחץ יותר במקומות של מים קרים זורמים (בהם היתה פחות סכנת הדבקות ממחלות), וממילא ביטוי האבלות היה במניעת רחיצה במים חמים.

רחצה לניקיון מותרת ורצויה
כיום, שיש מים זורמים בכל בית, הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין, ורבים רגילים להתרחץ בכל יום עם סבון, ואם לא יתרחצו יום אחד, יסבלו, ויש שאפילו יתקשו עקב כך להירדם.
למעשה, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, אפילו הוא מיוצאי אשכנז, רשאי להתרחץ לשם ניקיון בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, אלא שירחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו. אמנם אין צורך שהמים יהיו קרים עד שיסבול מהם. ואף מותר להשתמש בסבון כדי להסיר מעצמו ריח רע. ואם הוא סובל מכך שאינו חופף את ראשו, יחפוף את ראשו בשמפו.
מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב כדי להסיר ממנו את הריח, שגדול כבוד הבריות.

שחייה בברכה
למטרת בילוי אסור להתרחץ בברכה ובים מראש חודש אב, שאמרו חכמים: "משנכנס אב ממעטים בשמחה".
הרגיל לשחות בכל יום בברכה לשם התרעננות ושמירת הכושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים - על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג ספרדים נכון להימנע בשבוע שחל בו תשעה באב.
ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע וכדי להשתקם הורו לו לשחות בכל יום, יכול לשחות עד ערב תשעה באב.

קניות בשלושת השבועות עד ראש חודש אב
נוהגים להימנע מלברך "שהחיינו" בשלושת השבועות, שהיאך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ). לפיכך, אין קונים בימי בין המצרים בגד או רהיט שמברכים עליו "שהחיינו".
אבל בגד או רהיט שאין מברכים עליו "שהחיינו" מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל, מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהן "שהחיינו". וכן מותר לקנות נעליים, שגם כאשר הן יקרות, אין נוהגים לברך עליהן "שהחיינו" (ע' שו"ע ורמ"א או"ח רכג, ו).
וכן מותר לזוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים ברהיט הם מברכים על קנייתו "הטוב והמטיב", וברכה זו אפשר לברך בימי בין המצרים. אבל יחיד צריך להימנע מקניית רהיט, מפני שעליו לברך על קנייתו "שהחיינו" (שו"ע רכג, ה).
וכן מותר לקנות בגד שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה "שהחיינו", וברכתו תידחה עד לשעת לבישתו, שתהיה אחר תשעה באב (מ"ב רכג, יז).
וכן מי שרגיל לברך "שהחיינו" רק בעת לבישת הבגד, יכול לקנות בגד חדש עד סוף חודש תמוז ולהתחיל ללובשו אחר תשעה באב, ואז יברך עליו "שהחיינו".

קניות בתשעת הימים
משנכנס אב ממעטים בשמחה, לפיכך, אין קונים בימים אלו דברי מותרות, כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. וגם דברים שאין מברכים עליהם "שהחיינו", כדוגמת בגד שצריך תיקון ונעליים וכל דבר ששמחים בו - אין לקנות בתשעת הימים.
אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, וחושש שאם ימתין עד אחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים. וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו אחר תשעה באב.
וטוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל לערוך אחת לכמה שבועות קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע תקנא, ב; מ"ב יא, יג).

קניות לצורך מצווה
מותר לקנות בתשעת הימים דברים משמחים לצורך מצווה, כדוגמת תפילין וספרי קודש. ומי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב - רשאי בדיעבד לקנותם בתשעת הימים (אג"מ או"ח ג, פ).

דין סוחרים בתשעת הימים
מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא ייגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. וישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שאחר תשעת הימים. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא שיגרם לו מכך הפסד משמעותי - צריך לסוגרה בתשעת הימים.

מסיבת אירוסין ופגישת ההורים
מסיבת אירוסין ביתית וצנועה, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא, כיוון שיש בה צד של מצווה, מותר לקיימה עד ראש חודש אב. אבל מסיבת אירוסין גדולה אסור לקיים בשלושת השבועות.
ובתשעת הימים, שצריך למעט בהם בשמחה, אסור לקיים אפילו מסיבת אירוסין ביתית וצנועה. אבל מותר להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה, ומגישים לפניהם כיבוד קל. ואף שגם בזה יש שמחה, כיוון שעל ידי פגישה זו הקשר בין בני הזוג יהפוך לעובדה מוגמרת, ויש בכך קירוב למצוות החתונה, מותר לקיימה אף בתשעת הימים.

'אבדות' למיכאל שיינפלד
כבר זמן רב למדי עבר מאז שבהמלצת בנותי קראתי את הספר 'אבדות' מאת מיכאל שיינפלד, בוגר ישיבת 'מעלה אדומים'. לא חשבתי שיש עניין להתייחס אליו ב'רביבים', אולם לאחר ששמעתי שהיו שביקרוהו יתר על המידה, רציתי להביע את הערכתי למחבר, שהשכיל לכתוב ברגישות מוסרית. אמנם לפעמים התיאורים ארוכים לטעמי (ובנותיי דווקא אהבום), אבל הרגישות המוסרית, שהיא נדירה ומיוחדת, מחפה על כך. למשל, התיאור כיצד הבחור הולך ומשנה את דעתו לאחר פגישתו עם הדודה הזקנה נוגע ללב (אמנם להלכה יש בזה איסור ייחוד). גם התיאור הכואב של הסבא, שנאלץ להתמודד עם יוצא חלציו החילוני, מעורר מחשבות רבות. ושלא נדבר על עצם הטרגדיה של בת הרב, ועל ההחלטות המוסריות הנוראות שהחיים על סיבוכיהם ומורכבותם מציבים לפנינו. והקב"ה יסייע לנו להשיב את כל האבדות לבעליהם, וגם בת הרב תמצא את מנוחתה, והקב"ה יקבץ את כל גלויותינו, וישיש עלינו כמשוש חתן על כלה.

* מתוך העיתון בשבע
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il