ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
איסור כביסה ולבישת בגד מכובס
אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב), ואפילו אם הכיבוס נועד לצורך שימוש לאחר תשעה באב. וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם נפטר או עם החורבן, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו.
כשם שאסור לכבס, כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכל הבגדים בכלל זה. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.
זמן האיסור
הספרדים נוהגים איסור בשבוע שחל בו תשעה באב כמבואר במשנה, היינו ממוצאי שבת ועד יום לאחר תשעה באב. ואילו האשכנזים נהגו להחמיר באיסור כיבוס מראש חודש אב.
לבישת בגדי שבת בימי חול ושבת חזון
אין לובשים בגדי שבת בימים אלו, ואפילו אם אינם מכובסים. ומי שרגיל כל השבוע ללבוש חולצה לבנה, אין היא נחשבת עבורו לבגדי שבת.
לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (מ"ב תקנא, ו, עפ"י הגר"א).
עצה להחלפת בגדים
כיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, ואנשים רגילים כיום להחליף בגדים בתוך זמן זה, נוהגים להכין כמה בגדים שמתחילים ללובשם לפני זמן האיסור. לובשים כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך הוא כבר אינו נחשב למכובס, ואפשר ללובשו בזמן האיסור.
מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואף שלא יתלכלך ממש, מכל מקום כבר לא ייחשב נקי כמכובס, ואף יתקמט מעט, ולכן יהיה מותר ללובשו.
החלפת לבנים וגרביים
לבנים וגרביים מכובסים - לדעת כמה פוסקים מותר ללבוש בימים אלו, מפני שבהחלפתם אין צד של פינוק אלא רק הסרת מיאוס, וכן הלכה. והרוצה להחמיר יניחם מעט על הרצפה עד שלא ייחשבו מכובסים.
האם מותר להסיר לכלוך מהחולצה
מי שהתלכלכה חולצתו בכתם כך שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו - משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים יוכל להיעזר בסבון.
בגדי תינוקות מותר לכבס
בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור. וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים עד גיל שבע-שמונה, מפני שגם הם מטנפים את בגדיהם, ואין בכיבוס למענם שום צד של שמחה (רמ"א תקנא, יד).
כשמכבסים בגדים של קטנים במכונה, אין היתר להוסיף עימהם בגדים של גדולים. ואף את בגדי הקטנים טוב כשאפשר לייבש בצינעא בתוך הבית, כדי שלא ייראו כמי שאינם מתאבלים.
מקור איסור רחצה לפני תשעה באב
על פי תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד. אולם נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד נהגו רבים להחמיר שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים אפילו במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע תקנא, טז; מ"ב שם, כה"ח קפו).
אפשר לומר שההפרש בין המנהגים תלוי באקלים. בארצות אשכנז הקרות פחות הזיעו ופחות הוצרכו להתרחץ, ואף היתה ברחצה במקומות של מים עומדים סכנה של הידבקות ממחלות. וממילא כשרצו לבטא אבלות במניעת רחיצה, נמנעו מכל רחצה בתשעת הימים. ואילו בארצות הדרומיות יותר, בהן הזיעו יותר, נהגו להתרחץ יותר במקומות של מים קרים זורמים (בהם היתה פחות סכנת הדבקות ממחלות), וממילא ביטוי האבלות היה במניעת רחיצה במים חמים.
רחצה לניקיון מותרת ורצויה
כיום, שיש מים זורמים בכל בית, הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין, ורבים רגילים להתרחץ בכל יום עם סבון, ואם לא יתרחצו יום אחד, יסבלו, ויש שאפילו יתקשו עקב כך להירדם.
למעשה, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, אפילו הוא מיוצאי אשכנז, רשאי להתרחץ לשם ניקיון בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, אלא שירחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו. אמנם אין צורך שהמים יהיו קרים עד שיסבול מהם. ואף מותר להשתמש בסבון כדי להסיר מעצמו ריח רע. ואם הוא סובל מכך שאינו חופף את ראשו, יחפוף את ראשו בשמפו.
מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב כדי להסיר ממנו את הריח, שגדול כבוד הבריות.
שחייה בברכה
למטרת בילוי אסור להתרחץ בברכה ובים מראש חודש אב, שאמרו חכמים: "משנכנס אב ממעטים בשמחה".
הרגיל לשחות בכל יום בברכה לשם התרעננות ושמירת הכושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים - על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג ספרדים נכון להימנע בשבוע שחל בו תשעה באב.
ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע וכדי להשתקם הורו לו לשחות בכל יום, יכול לשחות עד ערב תשעה באב.
קניות בשלושת השבועות עד ראש חודש אב
נוהגים להימנע מלברך "שהחיינו" בשלושת השבועות, שהיאך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ). לפיכך, אין קונים בימי בין המצרים בגד או רהיט שמברכים עליו "שהחיינו".
אבל בגד או רהיט שאין מברכים עליו "שהחיינו" מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל, מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהן "שהחיינו". וכן מותר לקנות נעליים, שגם כאשר הן יקרות, אין נוהגים לברך עליהן "שהחיינו" (ע' שו"ע ורמ"א או"ח רכג, ו).
וכן מותר לזוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים ברהיט הם מברכים על קנייתו "הטוב והמטיב", וברכה זו אפשר לברך בימי בין המצרים. אבל יחיד צריך להימנע מקניית רהיט, מפני שעליו לברך על קנייתו "שהחיינו" (שו"ע רכג, ה).
וכן מותר לקנות בגד שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה "שהחיינו", וברכתו תידחה עד לשעת לבישתו, שתהיה אחר תשעה באב (מ"ב רכג, יז).
וכן מי שרגיל לברך "שהחיינו" רק בעת לבישת הבגד, יכול לקנות בגד חדש עד סוף חודש תמוז ולהתחיל ללובשו אחר תשעה באב, ואז יברך עליו "שהחיינו".
קניות בתשעת הימים
משנכנס אב ממעטים בשמחה, לפיכך, אין קונים בימים אלו דברי מותרות, כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. וגם דברים שאין מברכים עליהם "שהחיינו", כדוגמת בגד שצריך תיקון ונעליים וכל דבר ששמחים בו - אין לקנות בתשעת הימים.
אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, וחושש שאם ימתין עד אחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים. וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו אחר תשעה באב.
וטוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל לערוך אחת לכמה שבועות קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע תקנא, ב; מ"ב יא, יג).
קניות לצורך מצווה
מותר לקנות בתשעת הימים דברים משמחים לצורך מצווה, כדוגמת תפילין וספרי קודש. ומי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב - רשאי בדיעבד לקנותם בתשעת הימים (אג"מ או"ח ג, פ).
דין סוחרים בתשעת הימים
מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא ייגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. וישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שאחר תשעת הימים. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא שיגרם לו מכך הפסד משמעותי - צריך לסוגרה בתשעת הימים.
מסיבת אירוסין ופגישת ההורים
מסיבת אירוסין ביתית וצנועה, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא, כיוון שיש בה צד של מצווה, מותר לקיימה עד ראש חודש אב. אבל מסיבת אירוסין גדולה אסור לקיים בשלושת השבועות.
ובתשעת הימים, שצריך למעט בהם בשמחה, אסור לקיים אפילו מסיבת אירוסין ביתית וצנועה. אבל מותר להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה, ומגישים לפניהם כיבוד קל. ואף שגם בזה יש שמחה, כיוון שעל ידי פגישה זו הקשר בין בני הזוג יהפוך לעובדה מוגמרת, ויש בכך קירוב למצוות החתונה, מותר לקיימה אף בתשעת הימים.
'אבדות' למיכאל שיינפלד
כבר זמן רב למדי עבר מאז שבהמלצת בנותי קראתי את הספר 'אבדות' מאת מיכאל שיינפלד, בוגר ישיבת 'מעלה אדומים'. לא חשבתי שיש עניין להתייחס אליו ב'רביבים', אולם לאחר ששמעתי שהיו שביקרוהו יתר על המידה, רציתי להביע את הערכתי למחבר, שהשכיל לכתוב ברגישות מוסרית. אמנם לפעמים התיאורים ארוכים לטעמי (ובנותיי דווקא אהבום), אבל הרגישות המוסרית, שהיא נדירה ומיוחדת, מחפה על כך. למשל, התיאור כיצד הבחור הולך ומשנה את דעתו לאחר פגישתו עם הדודה הזקנה נוגע ללב (אמנם להלכה יש בזה איסור ייחוד). גם התיאור הכואב של הסבא, שנאלץ להתמודד עם יוצא חלציו החילוני, מעורר מחשבות רבות. ושלא נדבר על עצם הטרגדיה של בת הרב, ועל ההחלטות המוסריות הנוראות שהחיים על סיבוכיהם ומורכבותם מציבים לפנינו. והקב"ה יסייע לנו להשיב את כל האבדות לבעליהם, וגם בת הרב תמצא את מנוחתה, והקב"ה יקבץ את כל גלויותינו, וישיש עלינו כמשוש חתן על כלה.
* מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
