ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג!
עיקרו של ספר קהלת הוא ששלמה המלך מהביל את ענייני העוה"ז 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל'. וכיצד יכול לבוא ילוד אשה ולההביל את מעשה הבריאה של רבש"ע? אלא וודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבש"ע, אבל כשענייני העוה"ז הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. וזהו עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו, אכילה ושתייה ואפילו בשעה שאינו במודעות - בשינה, אל המצוה. וזה מראה על הדרגה הגבוהה של אדם מישראל, בפרט לאחר שנטהר ביוה"כ, שמסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה'. מה שאין כן בגוי. וכמו שמבאר הרב חרל"פ זצ"ל, מדוע גוי, בזמן המקדש, יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים? מסביר הרב חרל"פ, שנפש הגוי מסוגלת להבין שהכל עולה לגבוה, אבל אכילת קדשים משולחן גבוה, לקדש את האכילה, אין בסגולת נפש הגוי, משא"כ נשמת אדם מישראל, זהו עניינה לרומם את העוה"ז לעבודת ה', וזהו הקשר העמוק שבין קריאת קהלת לחג הסוכות 2 .
וכן הסוכה תורמת להעמקת רעיון זה אצל האדם. שהרי סוכה דירת עראי בעינן, ואמרה תורה 'צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', בזמן האסיף, שיזכור האדם את עראיותו בעולם הזה, וישים מבטחו בהקב"ה. שהרי סוכה הלוא יכולה להיות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם דין לבוד וגוד אסיק או דופן עקומה, 3 והכוכבים נראים ממנה, אבל היא היא אמורה להיות למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כלשון הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. וכך אומר דוד המלך במזמור שאנו אומרים מר"ח אלול ועד הושענא רבא 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה' המקום הבטוח ביותר הוא הסוכה, יותר מכל המיגונים והבטונדות, כי מבטחנו בהקב"ה. והוא יפרוש עלינו, בע"ה, סוכת רחמים וחיים ושלום.
^ 1. מתוך דברי תורה שרגיל הרב לומר לשומעי לקחו בזכר לשמחת בית השואבה שעורך בסוכתו במוצאי יו"ט א'.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
