ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האיש הירא ובר הלבב, המתבונן בדברים אלו הנאמרים באמת מפי רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ישמח כשמחה בקציר ויתמלא לבו גיל וחדוה בראותו אהבתו יתב"ש לישראל עם קרובו, שאי אפשר לתארה במילים, כי אין לה קץ וגבול, בלי ספק תבער בקרבו שלהבת יה ליראה ולאהבה את ה' הנכבד והנורא ללכת בדרכיו ולדבקה בו יתב"ש לנצח נצחים. ובפרט כאן בארצנו הקדושה, שחג עצרת הוא גם שמחת תורה, שהאיש הנלבב ישמח שמחה כפולה, על עצם קדושת החג כאמור, ועל שזיכהו השי"ת לסיים קריאת התורה ולהתחיל בה שוב מחדש תכף לסיומה, שזה בא להורות, שהתורה הקדושה היא נצחית ואין לה הפסק לעד לעולם ומצוותיה מלוות אותנו על כל צעד ושעל לטוב לנו כל הימים.
והנה השמחה האמיתית הכדאית והרצויה לפניו יתב"ש, היא זאת הנובעת מעמקי הלב, והיא השמחה הפנימית. והוראתה הראשונית להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר עשה לאבותינו ולנו, אשר בחר בנו מכל עם, והבדילנו מן התועים, וחיי עולם נטע בתוכנו ונתן לנו תורת אמת וצונו לקיים מצוותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. אולם היות שהאדם גשמי, ורק על ידי הפעלת החושים הגשמיים מתעוררים החושים הרוחניים, כי כן דרכו להתפעל קודם מדברים גשמיים ואח"כ מדברים רוחניים, כמ"ש ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים ב' ג' ט"ו), לכן בכדי להגיע לשמחה הפנימית, עליו להשתמש בשמחה חיצונית מוגבלת, שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב). ז"א, הגילה צריכה להיות ברעדה מפני פחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, ולא שמחה הגובלת ח"ו עם הוללות והשתוללות והתפרקות יצרים, כי אין זו שמחה אלא אנחה, וטוב העדרה ממציאותה. וע"ז נאמר לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה (קהלת ב' ב'), שמחה כזאת גורמת להרבה דברים רעים לגוף ולנפש, ושומר נפשו ירחק ממנה הרחק כמטחוי קשת.
והן בעון, רבים מעמי הארץ חושבים, שהשמחה מתבטאת בזה שזורקים סוכריות בבית הכנסת בשעת קריאת התורה וכן לפניה ולאחריה, ומביאים יי"ש ועוגות ומחלקים לצבור המתפללים, ונכשלים בעבירות קלות וחמורות, והם לא יודעים שלא רק שאין בזה שום מצוה, אלא אדרבה עבירה חמורה היא. ומנהג כזה, הוא אותיות גהנם, שגורמים להפרת קדושת בית הכנסת ע"י רעש והמולה צחוק והיתול, ובית מקדש מעט שקדושתו מדאורייתא לסברת רוב הפוסקים נהפך למעון פראים רחמנא ליצלן ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
ולכן על ראשי עם קדש, גבאי בית הכנסת, ונכבדי העם, לבטל כליל המנהג הרע הזה, ולעוקרו מעיקרו ושרשו, לא יזכר ולא יפקד, ולהודיע לצבור חומרת העון, ולהוכיחם בדרכי נועם, כי ישראל קדושים הם, ובודאי ישמעו ויראו, ולא ישובו עוד לכסלה.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה, שמחה של מצוה, שהיא הנאה לגוף ורפואה לנפש, וישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לעולמי עולמים.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
