ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שלשה סוגים במשגל:א. לקיים מצות פריה ורביה.ב. משום רפואה.ג. תאוה בהמית (הראב"ע ז"ל, ויקרא י"ח כ', פסוק ואל אשת עמיתך, ועיין הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש שער הקדושה דף קט"ז, ד"ה ועתה יש עלינו לדעת, מ"ש בענין זה עש"ב). ביאור הדברים:
א. חסידי עליון הקדושים מבטן ומהריון רואים בזה כאדם הפורע את חובו לקיים מצות פו"ר, ללא כל תערובת של מחשבה זרה או תאוה גשמית, ואין אצלם הבדל בין מצוה זו לשאר מצוות התורה שלכולם מטרה אחת ויחידה, לעשות רצונו יתב"ש ולקיים מצוותיו הישרים. אולם ברור הדבר שרק יחידי סגולה שבדור זוכים להגיע לדרגא רמה זו ע"י הכנעת החומר תחת הצורה, והגברת הצורה על החומר, ובקדושתם הגיעו למסקנא האמיתית שכל קניני ועניני העוה"ז הגשמיים הבל ורעות רוח, ואינם אלא אמצעי לתכלית שהיא עבודתו יתב"ש. ובעצם, תכלית הנשואין בשביל קיום המין, ולכן לא מברכים שהחיינו על הנשואין (שו"ת מוהריק"ו שורש קכ"ח, הלק"ט ח"א סי' זאיין).
ב. גוף האדם מטבעו מלא לחות, ואם תתרבה הלחות, ירגיש גופו כבד ותנועותיו כבדות. ולכן בכדי להקל הלחות מן הגוף, יש צורך במשגל בתור רפואה, שיהיה בריא בגופו לעבודת בוראו יתב"ש (ראה הרמב"ם ז"ל הלכות דעות פ"ג ה"ב, וכן כשיבעול וכו').
ג. יש בני אדם מגושמים שכל מטרתם בזה למלאות הנאתם הגשמית ותאותם הבהמית.
והנה ידוע מ"ש שהמע"ה אל תתן לנשים חילך (משלי ל"א ג'). להורות שרבוי המשגל מתיש כח האדם ובריאותו הגופנית מתרופפת וכ"ש הרוחנית. ובכ"ז התשוקה והתענוג הרגעיים מסנורים עיני שכלו, לבל יתבונן בנזק העצום שגורם לעצמו בעטים. ולו יהיה מתאפק ומתגבר על יצרו, היה מרויח בריאות גופו וטהרת נפשו (ראה הרמב"ם שם פ"ד הי"ט). והיות ותאות בשרים היא הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת, ובלימתה וריסונה היסוד הראשוני לקדושת כל מעשה, ובפרט כשהדבר שהוא כשלעצמו מותר שמתגברת בו התאוה ביתר שאת ומתעטפת במעטה של היתר והאדם עלול להתפתות ולהלכד במלכודת אשר פרשה לרגליו, לכן הרוצה להנצל ממנה, עליו להתעמק במחשבות טהורות ויזכור דברי רז"ל שאמרו קדש עצמך במותר לך (יבמות כ' ע"א), כלומר להתנהג בקדושה ופרישות גם בדבר המותר לך, ולא להיות נבל ברשות התורה, כהגדרת רבינו הרמב"ן זלה"ה (ויקרא י"ט א'). וישים נגד עיניו תמיד מאמרם ז"ל, אבר קטן יש לו לאדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע (סוכה נ"ב ע"ב). ויכיר הגבול המותר לו, לבל ישחית נפשו וישפילה לדרגת בהמה.
ומכלל הזהירות, לקיים מ"ש רז"ל עונתם של ת"ח מליל שבת לליל שבת (כתובות ס"ב ע"ב). ולאו דוקא ת"ח, אלא כל אחד רשאי לעשות עצמו ת"ח לענין זה (ראה לח"מ הלכות דעות פ"ה ה"ד). וכמו כן, יש ימים שאסורים במשגל, פרט לליל טבילה שאם חל בהם ליל טבילתה מותר, והם שני לילות של ראש השנה, ליל שמיני עצרת, ליל שבועות, ליל ראשון של פסח (ראה הבאה"ט או"ח סי' ר"מ סק"ד).
כלל הדברים, האיש החפץ חיים בזה ובבא, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבותינו הקדושים ואזהרותיהם הנאמנות, ויתגבר על יצרו לכבוד יוצרו יתב"ש, וירסן התאוה הגשמית והתשוקה הרגעית, ההורסת בריאות גופו ושלימות נפשו. וכבר הודיעונו ז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג' ע"א). ותכלית הכל שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
