^ 1."וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל יִשָׁי וַיֹּאמֶר שִׁלְחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן ". (שמואל א טז, יט).
^ 2.אמנם מאידך, קיימות סוגיות שסבורות שרבי יהודה הנשיא תמך ב"היתר המכירה", ושהוא אף רצה "להתיר את השמיטה"; אלא שבסופו של דבר הוא לא עשה זאת מפני שרבי פנחס בן יאיר עצר בעדו.
^ 3."אחר רבי עקיבא לבני ברק" (סנהדרין דף לב, ב)
^ 4.תוספות מסכת עבודה זרה דף נט עמוד א ד"ה 'איקלע לגבלא'
^ 5.'גַּבְלָא' מופיעה בתרגום יונתן כתרגום להר שעיר של עשיו (בראשית לג, יד).
^ 6.רבי שמעון בן שטח אומר שחייליו של המשיח הם "ארבע מאות איש" והחרב שלהם היא התורה שניתנה בחורב, ובזכות כך הכרמים שלהם יהיו בחוץ לארץ . ר' פרירי מתייחס למשמעות הסמלית הזו של ה"ארבע מאות" בסוגיית התלמוד הבבלי בעירובין (דף נד, ב).
"ארבע מאות איש" כחייליו של המשיח מופיעים גם אצל דויד המלך, אלא שהם מופיעים שם כאוחזי חרב גשמית , ולצידם מופיעים גם "מאתיים" בטלנים שאינם נלחמים באופן גשמי אלא רוחני (שמואל א כה, יג): "וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ - וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים ". וחלוקה דומה מוזכרת גם בכתוב (שמואל א ל, י) "וַיִּרְדֹּף דָּוִד הוּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ - וַיַּעַמְדוּ מָאתַיִם אִישׁ אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מֵעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר".
דויד ראה את שני הצדדים השונים שקיימים בעם ישראל כשותפים להצלחת הקרב, והכיר גם ב"מאתיים" ה"בטלנים" כשותפים מלאים בהצלחת הקרב שהתבצע על ידי ה"ארבע מאות" שאחזו בחרב גשמית. לפיכך, הוא חילק את השלל בין שניהם (שמואל א ל, כד): "...כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ". אך רבי שמעון בן שטח לא רואה מקום לאחיזת חרב גשמית בצבאו של המשיח, ולשיטתו גם ה"ארבע מאות איש" צריכים לאחוז בחרב הרוחנית שהיא התורה.
סוגיית התלמוד הבבלי בעירובין (דף נד, ב) מתייחסת למחלוקת שבין שיטת רבי שמעון בן שטח לבין שיטת ר' פרירי, והיא מרמזת שגדלותו של רבי פרירי היתה, שהוא שילב בין הצדדים השונים. מצד אחד הוא היה סבור כר' שמעון בן שטח שאפשר להמיר את ה"ארבע מאות" של היציאה ל"עמל המעשה במצוות" - ב"ארבע מאות" של לימוד תורה. אולם מצד שני הוא הצליח לראות זכות גם בבני דורו; באותם בני דור שלא היו כמוהו - ונותרו "לעמול בכרמים" (ולא המירו את "עמל המצוות" ב"עמל התורה"). הוא ראה גם אותם כבני העולם הבא! ר' פרירי מגלה שצבאו של המשיח לא יהיה שונה מצבאו של דויד המלך, ושני הצדדים שקיימים בעם ישראל - יהיו קיימים גם בו. ר' פרירי חוזר על הכרעתו של דויד המלך - אולם מהכיוון השני; והוא מכריע שגם אלו שאוחזים בחרב הגשמית ונמצאים בעולם המעשה יהיו בני העולם הבא! "... כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" - שני הצדדים יהיו בני העולם הבא!