השיגעון הכללי והבאת הביכורים

בספרי נאמר שאין מביאים ביכורים אחרי החנוכה, מפני ש"הם" אינם מצויים בארץ. הרמב"ם מרמז שכוונת הספרי לומר ש"ביכורי התבואה" אינם מצויים אחרי החנוכה ומסתיימת "שנת התבואה", ולכן אין מביאים גם את ביכורי הפירות.

1372

הרב מרדכי הוכמן

יג' אב תשס"ח

3 דק' קריאה

הקדמה
במאמר הקודם "ר'' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית" התבאר שסוגיות הלכתיות פלאיות ואגדות תמוהות מיוסדות על שיטה מיוחדת של רשב"י; שקימת מחלוקת בקרב חכמי ישראל האם להסכים עמה. במאמר הנוכחי נמשיך לדון בשיטת רשב"י, ובהמשך סדרת מאמרי "ארץ אגדה" נדון בשיטת החולקים עליו. לפי שיטת רשב"י, נגזר על האדם וצאצאיו שלאחר שהם יאכלו מן התבואה, הם ישתגעו ויאמינו שאם הם לא יזרעו מעט מן התבואה ויקצרו אותה לא יהיה להם מה לאכול בשנה הבאה. והתבאר שר'' נחמן מברסלב מרמז במשל "התבואה המשגעת" (מובא בהערת השוליים 1 ) שאדם הראשון והבל "סימנו לעצמם על המצח" שהם לכודים בשיגעון הזה.

ר'' נתן, תלמידו של ר'' נחמן מברסלב, נתבקש על ידו לכתוב את הספר "ליקוטי הלכות" כדי לקשור בין עולם ההלכה לבין עולם המחשבה והאגדה; אך ההשקפה שיש קשר בין העולמות הללו היא השקפה עתיקה. לפי ההשקפה הרגילה התוספתא נחשבת למקור הלכתי, אולם במאמר הקודם "השיגעון הכללי ושיגעון הירקות" התבאר כיצד הרמב"ם משתמש במפתח של "שגעון התבואה" כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר בתוספתא. במאמר הנוכחי נשתדל לברר כיצד ה" מפתח " הזה משמש את הרמב"ם " כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר גם ב"ספרי".

הקשר שבין הביכורים לבין חנוכה
המשנה במסכת ביכורים (א, ו) מבארת את מועדי הבאת הביכורים ואת דיניהם השונים:

"מעצרת (חג שבועות) ועד החג (סוכות) - מביא (את הביכורים למקדש) וקורא (שם במקדש את האמור בתורה מ''הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה'' אֱלֹהֶיךָ'' וגו'' 2 ); מן החג ועד חנוכה- מביא ואינו קורא..."

המשנה מבארת שדיני הבאת הביכורים שבתורה נאמרו לכתחילה לתקופה שבין העצרת לבין חג הסוכות. ולכן מי שמביא את הביכורים בתקופה הזו למקדש - קורא שם את הדברים שהתורה צוותה עליו לומר בעת הבאת הביכורים. אולם מי שמביא אותם אחר כך, בתקופה שמן החג ועד חנוכה, - מביא ואינו קורא. ומבואר במשנה - שלאחר החנוכה - אין מביאים ביכורים.

הספרי (דברים פיסקא רצז) מביא את המקור לדיני המשנה:

"יכול אתה מביא כל זמן שאתה קורא? תלמוד לומר ''אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ'' 3 - כל זמן שהם מצויים על פני ארצך (והביכורים אינם מצויים על פני הארץ אחרי החנוכה – ולכן אין מביאים אותם). יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא? תלמוד לומר – ''וְאָמַרְתָּ... וְשָׂמַחְתָּ'' 4 - אין קריאה אלא בשעת שמחה. כשתמצא אומר: מעצרת ועד החג - מביא וקורא (מפני שזה זמן של שמחה וגם הביכורים מצויים); מהחג ועד חנוכה - מביא ואינו קורא (מפני שהביכורים עדיין מצויים אך אין זה זמן של שמחה).

התקופה שמן העצרת (חג הקציר) ועד החג (חג האסיף) היא תקופה של שמחה, וכן מבואר בספר ישעיה (ט, ב): "...כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל". האדם שמח בעת שהוא קוצר את תבואתו בשדה, והוא שמח בעת שהוא אוסף ומחלק את שלל תבואתו. והספרי מסביר שאפשר לקרוא את פרשיית הבאת הביכורים רק בתקופה השמחה הזו.
והספרי מוסיף להסביר, שאין מביאים ביכורים מחנוכה ואילך מפני שהם אינם מצויים עוד. ורש"י (פסחים דף לו, ב) כתב בהסבר דברי הספרי - שלאחר החנוכה הביכורים כלו לחיה מן השדה.

אך כאשר הרמב"ם (הלכות ביכורים ב, ו) מביא את דין המשנה הוא נראה כמתעלם מהסבר הספרי:

"אין מביאין ביכורים קודם לעצרת שנאמר - וחג הקציר בכורי מעשיך, ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן. וכן אין מביאין ביכורים אחר חנוכה - שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה , ויניחם עד אחר עצרת."

הרמב"ם מסביר שאין מביאין ביכורים אחר חנוכה מפני "שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה". אולם מקורו של הרמב"ם אינו ידוע; ובנוסף לכך קשה עליו קושיית הראב"ד. הראב"ד הקשה על הרמב"ם, שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, והוא זמן רב אחר החנוכה, ומדוע הרמב"ם קובע שהשנה הקודמת ממשיכה רק עד החנוכה?

פתרון הקשיים
הרמב"ם לא התעלם מן הספרי, אלא שדברי הספרי הם תמוהים וצריכים פתרון.
הביכורים באים משבעת המינים שארץ ישראל נתברכה בהם. ובמסכת פסחים (דף נג, א) מבואר שהענבים מצויים על פני הארץ עד הפסח של השנה הבאה, וכן הזיתים עד העצרת של השנה הבאה, והתמרים עד הפורים של השנה הבאה; ורק התאנים מצויים רק עד החנוכה 5

אגדה והלכה בשמיטה

התבואה המשגעת