הציבור האמוני – מפלגת שלטון או מפלגת קיצון? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מנהיגות
הדרך להנהגה

1179

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הוגט בת טורקיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שבוע פוליטי מרתק עבר עלינו. בינינו, מרתק יותר מיום הבחירות, שהרי מהם בחירות כלליות לעומת פריימריס ומאבקים ב'שטיבל' הקטן של המפלגה?
ובמקביל לכל ה'רחש'-'בחש' האישי, מתרקמים להם יוזמות פוליטיות מעניינות - איחוד כלל דתי, 'מנהיגות יהודית' בליכוד, ואפילו ניסיון להקמת מפלגה מימין ל'בית היהודי'.
ואנו מחדדים ושואלים שאלה עקרונית - האם על הציבור האמוני לחתור להיות מפלגת שלטון או שמא להוות סמן אידיאולוגי בהיר שמושך את המערכת הפוליטית כולה לכיוונו?

הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב שכונה בבת-ים, וראש הישיבה
קטן אבל בטוח
את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם.

סגנון הכותרת בשאלה, מטעה את הקורא לחשוב כאילו הנטייה להקצנת עמדות סותרת את היכולת להגיע לשלטון. אולם האמת היא הפוכה - הכללתם של מייצגי דעות שונות במפלגה אחת במטרה להגדיל את נפחה, אינה מבטיחה הצלחה, יותר מזה - גם אם תהיה הצלחה יחסית בבחירות אין בטחון בכך שמפלגה זו תזכה לשותפות בשלטון, ובנוסף - גם אם מפלגה זו תשב בממשלה אין בכך ערובה שהיא תוכל ליישם את הדעות החשובות לנו.
לדוגמא - הליכוד זכה בבחירות האחרונות במספר מנדטים גדול מהמצופה ב'בית היהודי', ובכל זאת נדחק לאופוזיציה. בממשלת שרון הייתה המפד"ל שותפה בשלטון ובכל זאת פורק משרד הדתות, הושפל מעמד הרבנות ונעקרו גוש קטיף וצפון השומרון. וכן, גם ש"ס הגדולה ישבה בממשלה שהחליטה לפרק ולבתר את כל הארץ. שותפות, שכל מטרתה שלטון וחלוקת נכסים, איננה מאפשרת עמידה נחושה והגנה ראויה על עמדותינו בשעת סכנה.
כרגע, לצערי, מפלגת ה'בית היהודי' הולכת בדרך השגויה של קיבוץ בעלי דעות שונות למפלגה אחת. ממילא, אפילו אם ה'בית היהודי' יזכה בשבעה או שמונה מנדטים (וגם זה ספק), ואפילו ניכנס לממשלה, הרי אם מפלגת השלטון תילחם בתורה בעזרת הבג"ץ, ותילחם בזכויות היהודים על ארץ ישראל באמצעות הסכמי שלום מזויפים, לא תעמוד מפלגת הבית היהודי בפרץ. לכל היותר - בשעת משבר קשה היא תתפלג לשני חלקים, שהאחד תומך בממשלת עקירת תורה וארץ גם יחד אלא שמקבל תמיכה למוסדות חינוך ספורים, והאחד מתריע מבחוץ ללא אוזן שומעת.
לעומת תחזית אפורה וקודרת זאת, אם תקום מפלגה קטנה שתאחז בתורה ובמורי התורה בכל הדבקות הראויה לכך, ומתוך כך תילחם ללא פשרות על כל חלק מארץ הקודש, הרי גם אם תשב תקופה מסוימת מחוץ לממשלה, תזכה לבסוף באמון העם, שבסתר ליבו שואף לאמת, ובסייעתא דשמיא וקצת סבלנות תזכה בניצחון מוחלט. את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם. ניתן לשתף פעולה עם בעלי דעות שונות סביב רעיון משותף, אך אין להנהיג אומה בכמה ראשי הנהגה, שפונים כל אחד לכיוון שונה.
מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל הלך בדרכו דרך האורות גם כשישיבת 'מרכז הרב' הייתה קטנה מאוד בכמות ואמר פעמים אחדות: "בחינוך אין שותפות". רק בזכות דעותיו הברורות והתמדתו בדרכו, גדלה הישיבה והגיעה להשפעה עצומה. ובעז"ה, יום יבוא, והאמת תאיר ללא ספיקות, וניוושע משמים תשועת עולמים.

הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
ממגננה להנהגה
נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בשלב של 'כבוד הדת', ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.

בשנים הראשונות להקמת המדינה, נאלץ ציבור שומרי המצוות להגן על הצידוק של עצם קיומו. חילוניות בוטחת בעצמה, שמה ללעג את מרבית הערכים והמעשים של תורת ישראל. ה"דת" הוצגה כמשהו "פרימיטיבי", "מפגר" ובלתי שייך לחיים רעננים ביישוב המתחדש. הם היו בטוחים, שתוך דור או שניים בארץ ישראל, הנושא הדתי "יגמר". הישיבות הוצגו כמוסד שזמנו תם, ומסגרות חינוכיות חדשניות הן שתהיינה "בית היוצר לנשמת האומה " המתחדשת.
החילונים לא הסתפקו בראיית ה"צפוי" כעומדים מן הצד, אלא ניסו לזרז את התהליך הטבעי. כך שמענו על גזיזת פאות במעברות ואפליה מכוונת של החינוך הדתי בהקמת בתי ספר ובנלווה אליהם. באותם ימים, שלטה בארץ מפלגה אחת, מפא"י, שלטון ללא מצרים. הרב נריה הגדיר אותה פעם כ"מפלגה אתיאיסטית לוחמת".
באותם ימים, הציבור הדתי ניסה לגייס לעצמו כוח פוליטי במפלגותיו, רק כדי להגן על עצם קיומו. כמו כן, טיפח תנועת נוער חזקה ומשמעותית, והרב נריה זצ"ל וממשיכיו הקימו מוסדות תורה. תוך כדי כך התקיים מאבק על אופי הפרהסיה בארץ. כך נקבע שהשבת תהיה יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל ושהנישואין יתקיימו בה על פי ההלכה. ובנוסף, הרב גורן זצ"ל, בעוצמתו התורנית, ובאופיו הנחוש, הביא לידי כך שתשמרנה כשרות ושבת בצבא. המאבק על אופייה של המדינה, נמשך עד עצם הימים הללו.
והנה השתנו דברים. הציבור הדתי קנה לעצמו עמדות בתחומים אשר בני דורי יכלו רק לחלום עליהם. זכינו לראשי ישיבות שהם טייסים. לרמי"ם שהם מפקדי פלוגות וגדודים, ליהודים שומרי מצוות חתני פרס ישראל ופרס נובל בתחומי מדע ורוח. שניים מחברי לשבט בבני עקיבא, נשאו בשנים האחרונות בתפקידים הבכירים ביותר במועצה להשכלה גבוהה. בראש מפעלי ים המלח, ולאחר מכן בראש חברת החשמל, עמד מספר שנים יהודי תלמיד חכם מובהק מבוגרי "כרם ביבנה".
אולם, לצערנו, חל במקביל פיחות קשה בערכים הלאומיים של הציבור החילוני. ביטויים כמו: "כי לנו ארץ זאת", "ארץ ציון וירושלים" - היו בעבר נכסי צאן ברזל רוחניים גם עבור ציבור חילוני, אשר לא פקפק בקשריו הרוחניים ההיסטוריים לארץ הזאת. עתה כל זה בסכנה. ערכים יהודיים מגומדים מול ערכים 'כלל עולמיים' ומבוטלים על ידי מערכת המשפט. חוגים שונים מדברים על "מדינת כל אזרחיה" במקום מדינה יהודית.
במצב זה, יש לגייס את כל מי שעדיין רוח ישראל בו, לכוח פוליטי אחד, אשר ישיב לעם ולארץ את רוחם. יש לשאוף להעמיד בראש אנשים אשר עבורם מדינת ישראל איננה רק מקלט לעם היהודי, כי אם "ארץ חמדת אבות" "ציון בית חיינו". עימם, יש לצרף ולכלול גם אנשים אשר חשים כבוד לעם ישראל מורשתו וארצו, גם אם אינם שומרים מצוות בפועל.
הרב קוק זצ"ל הגדיר ארבעה פרקים אשר על ידם יתקרב הדור שהתרחק אל מקור הקודש והם: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בפרקים הראשונים של רשימה זו, ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.

הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
מאמינים באחדות
כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת.

ברוך ה', כולנו מתפללים. אולם, לעיתים, אנו שוכחים שאחד היסודות המשמעותיים ביותר בתפילה הוא שעלינו להתכוון ברצינות למה שאנו מתפללים, ולחשוב על הדרך ליישם את תפילותינו הלכה למעשה.
רוצים שהתפילות יתגשמו? יש לכך דרך מעשית.
שורה של סקרים מלמדת שהמחסום היחידי המונע מהמפלגות הדתיות להפוך למפלגת שלטון הוא... הרצון שלנו. כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת (מדובר גם במקרה שכל מפלגה שומרת על עצמאותה בתוך הגוש הכללי).
מפלגת שלטון דתית זו תוכל להגשים רבות מתפילותינו, לדוגמא (קחו נשימה ארוכה): למנות ראש ממשלה, שרי אוצר, ביטחון, חינוך ועוד, למנות שופטים בבית המשפט העליון, לקבוע את סדרי השירות הציבורי, טלוויזיה יהודית, תקציב החינוך, תוכן הלימודים בבתי הספר הערביים, סדרי מערכת הבריאות, התנהלות הצבא הן מבחינה ביטחונית כמו דרך התגובה לטרור העזתי והחיזבלוני והן מבחינת תערובת הבנים והבנות ועוד...
כל החלומות הגדולים האלה יכולים להתגשם בעוד חודשיים אם רק נרצה בהם, ואם נשכיל לגבור על שנאת החינם שהחריבה את ירושלים. זה יקרה אם נצא מהקיבעון המחשבתי שמחייב אותנו להמשיך במלחמה בחרדים, בש"ס, חסידים ומתנגדים. כל זה יקרה אם נסביר לנציגנו בכנסת, שרצוננו בחזון הגדול הזה ולא בעוד תקציב למקורב פלוני או אלמוני.
בידינו הבחירה, אם לעמוד שוב כקבצנים מול השמאל שמנצל את הפירוד בינינו כדי לשלוט בנו בבחינת 'הפרד ומשול', או להנהיג את המדינה. בתקופה זו אנו רואים בעיניים, שכל הטוב בעולם תלוי במידות הטובות. אם, חלילה, לא נתגבר על המידות הרעות הגורמות לשנאת חינם, הרי ירושלים תחרב, חלילה, שוב ואנו נזכה אולי לראות את הכותל רק אם יהיה לנו דרכון בר תוקף. לעומת זאת, אם נוסיף באהבת חינם נזכה לראות את ירושלים בבניינה.
חלומות אלו יתגשמו אם נאמין שיש בתורה את הפתרונות האמיתיים לכל המצבים המורכבים, שמדינה מודרנית נתקלת בהם. בקיצור - עלינו להיות אנשים מאמינים ולא להסתפק רק בשירת 'אני מאמין'.

רבנים שונים

קרוב אליך
קרוב אליך פרשת קורח תשפ"ב
גליון 423
סיון תשפ"ב
שו"ת "במראה הבזק"
טלטול אוסף אבנים בשבת
סיון תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת מעשר שני פרק ג משנה ב,ג
ז אלול תשפ"ב
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ב'
י"א טבת תשע"ז
י"א טבת תשע"ז

בימה תורנית

בימה תורנית
חטא אדם הראשון - נוגע אלינו?
רבנים שונים | תשרי תש"ע
בימה תורנית
מתי וכיצד נכון לדון לכף זכות?
רבנים שונים | ט תמוז תשס"ח
בימה תורנית
עלוני שבת - בבית הכנסת?
גליון 228
רבנים שונים | אדר תשע"א
בימה תורנית
האם טוב ללכת למקובלים?
רבנים שונים | טבת תשס"ז

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב חגי לונדין
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב יוסף צבי רימון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו