(א) משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו: (ב) דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך: (ג) ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים: (ד) בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות: (ה) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר: (ו) עברו תרשישה הילילו ישבי אי: (ז) הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור: (ח) מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ: (ט) יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ: (י) עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד: (יא) ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה: (יב) ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי גם שם לא ינוח לך: (יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה שמה למפלה: (יד) הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן: (טו) והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה: (טז) קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי: (יז) והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה: (יח) והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק: