(א) יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן: (ב) כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה: (ג) על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך: (ד) כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר: (ה) כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה: (ו) ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים: (ז) ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים: (ח) בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר: (ט) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: (י) כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה: (יא) ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו: (יב) ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר:
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ספר ישעיהו
