אחר ההתבסמות מתיאור מידותיהם הנעלות ושלמותם הנערצת של אוהבי ה' האמיתיים – קורא לנו המחבר להידמות אליהם גם אנו ולהצטרף לחברתם ע"י עבודה מתמדת בספרו, והתקדמות בעשרת שעריו מדרגה אחר מדרגה. להקלת זכירת סיפרו וזכירת העבודה המוטלת עלינו תמיד שבו – סיים המחבר וניסח לנו את עיקרי עשרת השערים שבספרו בשיר קצר בן עשרה בתים.
בפרקנו החותם את שער אהבת ה' תאר המחבר מעט מהליכותיהם הנעלות של אוהבי ה' השלמים, את ביטחונם המוחלט על ה', את כנות וטוהר ליבם ונעם הליכותיהם עם המקום ועם הבריות ואת השתדלותם העצומה בעבודתו בכל עת בכל מקום ובכל מצב, גם הרבה מעבר למה שנצטוו בו, והכל מתוך אהבה שלמה ורצון לעשות נח רוח ליוצרם הנעלה והטוב והמטיב האינסופי, ומתוך השתוקקות כנה מעומק עצמיות הנפש לדבקות בו.
למדנו על עשרה הליכות המאפיינות את אוהבי שה' שבהם יש לדבוק, ובהם מובחנים וניכרים אוהבי ה' בהליכותיהם (עיקרם: עזיבת המותרות, סימני יראת ה' עליונה, העדר התפעלות ויחס הבריות אליהם, מסירת כל אשר להם לרצון ה', זכרון ה' והודאתו על לשונם, תליית הבטחותיהם ברצון ה', הדרכת הכלל אל ה' והצדקת הרבים,שמחתם בזכויותיהם וצערם בחסרונם מתוך החשבת עבודת ה' ולא מגאווה, התייחדותם עם ה' באהבה בתפילת הלילה, שמחתם בה' וההשתוקקות אליו ואל תורתו ורצונו ואל חברת הדבקים בו. ועוד ביארם והרחיב בהם המחבר).
בפ"ד המחבר תאר את המדרגות שבאהבות ה' השונות וחילוקי עוצמתן, וחילק בין זו שביכולת רוב בני האדם אחר שינהגו ע"פ הקדמותיו בסיפרו, ובין האהבה הטהורה העליונה של אברהם אבינו ושאר ענקי הדורות בישראל, ולימד שמדרגה זו מתאפשרת רק בעזר אלוקי הבא מתוך התמדה והשתדלות בשיא האהבה האפשרית. ובפ"ה לימד המחבר על מפסידיה הרבים של אהבת ה'.
בפרק ב לימד על המחבר מהי האהבה הטהורה לה' (מצד אהבתו מצידו ולא מצד טובותיו אלינו, ובזה עלינו שלב בחיבור על גבי מושג העבודה והאהבה מתוך הכרת הטוב שהודגש עד כה), וכן ביאר ד' ביאורים ל"בכל לבבך, בכל נפשך, ובכל מאדך" שלימדו בהדרגה את שלמות ומחלטות האהבה האלוקית האידיאלית והקפתה הכוללת את כל אישיותו של האדם ואת כל פעולותיו. ובפרק ג לימד המחבר על הדרך לקניית אהבה שלמה שכזו, שכל תורת החיבור כולה היא מבוא אליה יחד עם "שני ייחודים, שתי כניעות, שני חשבונות ושתי בחינות".
בפתיחה לשער ביאר המחבר את סמיכותו של שער אהבת ה' לשער הפרישות (שהיא האמצעי שהאהבה היא תכליתו), ואת עניינה העליון ומיקומה של אהבת ה' בסוף החיבור מחמת היותה השיא והתכלית העליונה שבעבודה ובמדרגותיה, כך שכל המעלות הקודמות שדיברנו עליהן עד כה כולן הן רק הכנות אליה. ואת פרק א הקדיש המחבר לביאור מהותה וגדרה של אהבת ה' ככלות הנפש אליו מתוך עצמותה, וביאר שדבר אפשרי מאחר שאהבה זו מוטבעת בנפש בטבעה, וכל העבודה היא רק לפרוש מהאהבות החומיות הזרות לה ולחשוף אותה.