המקור בתוספתא להיתר אוצר בית דין * העבודות שנדרשות בשביעית כדי שיגדלו פירות בכמות ובאיכות שישתלם לקוטפם * המחלוקת לגבי היתר החזון איש לעשות מלאכות הנדרשות לקיום הפירות * איסור סחורה בפירות שביעית, וכיצד הוא נפתר בהיתר האוצר * מחיר פירות האוצר חייב להיות נמוך משמעותית ממחיר השוק, ובפועל במקרים רבים זה לא כך * קשה לקיים מערכת אוצר גדולה שתמכור בזול ותהיה כלכלית * האפשרות לשימוש חלקי בפתרון האוצר * מסקנה: היתר המכירה מהודר יותר, לחקלאי וגם לצרכן
בירושלמי מסופר שהלווייתו של רבי יהודה הנשיא נערכה במסע פלאי שהחל בצִפּוֹרִי והסתיים בבֵית שְׁעָרִים, אך מסורת הדורות מציינת את קברו בצִפּוֹרִי. המעשה שבירושלמי הוא מעשה סמלי שמתייחס להיתר הירק של רבי יהודה הנשיא במוצאי השביעית.
משנה: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכתי של תקנת הפרוזבול, שמבטלת את השמטת החובות בשמיטה * באמצעות הפרוזבול המלווה מוסר את גביית החוב לידי בית הדין * הזמן שבו חלה שמיטת הכספים ומתי כותבים פרוזבול * טוב לכתוב פרוזבול גם על חסכונות וקרנות פנסיה, למרות שמעיקר הדין אינם נשמטים * לאיזה בית דין יש למסור את החוב * גם נשים חייבות בשמיטת כספים * האם יש צורך לזכות קרקע ללווה * המנהג להותיר הלוואה שתתקיים בה מצוות שמיטת כספים * נוסח שטר פרוזבול
המדרש אומר מצד אחד שהבל לא היה קיים יותר מ50 יום, ומצד שני שהבל היה קיים מחג הסוכות ועד חנוכה שזו תקופה של למעלה מ60 יום. משל של ר' נחמן מרמז לשיטת רשב"י שאדם והבל שמרו שמיטה; והרמז מסביר מדוע הירושלמי רצה לאסור את הספיחים מחג העצרת של מוצאי השמיטה.
משל של ר' נחמן מברסלב מרמז לשיטת רשב"י, שאדם הראשון והבל ידעו שאם הם יעסקו בתורה - ה' יספק להם את כיכר לחמם, אלא שנגזר עליהם שיגעון. והדבר מבאר את פסיקת הרמב"ם לגבי החריש בערב השמיטה.
*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר
התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ
האם במכירת הקרקעות לנוכרי במסגרת היתר המכירה יש בעיה של "לא תחונם"? * טעם האיסור הוא למנוע אחיזה של הגויים בארץ ישראל * אין איסור "לא תחונם" במכירה לזמן מוגבל * אין איסור כשמטרת המכירה היא לחזק את אחיזתנו בארץ * הטוענים נגד היתר המכירה מטעם "לא תחונם" הם דווקא אלה שמתרשלים במצוות יישוב הארץ * מדוע סבר רבי יהודה הנשיא שיש לבטל את תקנת השביעית לאחר החורבן * מדוע לא הפעילו את היתר המכירה בתקופה שלאחר החורבן
באדיבות העיתון בשבע
*הניסיון הקשה לחקלאים בשביתה ממלאכה בשביעית *השביתה יוצרת מקום לאמונה, שמשפיעה מכוחה גם על יבול שש השנים *שנת השמיטה מקנה לאדם תכונות של יעילות, חסכנות וחריצות, אשר תורמות לעבודתו בשאר השנים *הברכה חלה כאשר כל ישראל יושבים על אדמתם, ובכך יכולים להתמודד יחד עם אתגר השמיטה *על הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, מחבר ספר 'שירת אומה לארצה' על 'שבת הארץ'
באדיבות העיתון בשבע
