ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שרוצה להדר בשביעית, ואינו רוצה לסמוך על "היתר המכירה" הנהוג על-ידי הרבנות ושלפניה, זה כמאה שנה, על-ידי גדולי הדור, אל יחמיר בדבר קל ויקל לעומת זה בדבר חמור. אל יחמיר באיסור שביעית, שהוא בזמן-הזה מדרבנן לרוב הדעות, ויקל באיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" שאלו איסורים של תורה החמורים.
ניתן למצוא דרך להדר הידור שלם ונכון: לקנות פירות מאוצר בית-דין, מיישובים ששומרים שביעית, וגם מיישובים שנוהגים על-פי "היתר המכירה" לחומרא, דהיינו שהם נמנעים מלעשות מלאכות האסורות בשביעית, וישנם בהחלט יישובים כאלה. את הירקות ניתן לקנות מחממות של היישובים היהודיים בחבל קטיף. יישובים אלו קיבלו על עצמם לגדל פירות באופן המותר לפי כל הדעות, ועל-פי כל החומרות של גדולי הדור, ובתוכם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א. ישנן גם חממות במקומות אחרים בארץ-ישראל, - שבהן מגדלים גידולים על מצעים מנותקים ויש מקום להקל בהם בשעת הדחק, אך אין בהם את הצד להקל שיש ביישובי חבל קטיף, שהם מחוץ לגבולות עולי בבל, ולא נתקדשו בקדושה שניה.
בענינים אלו, שהם בעצם נושאים הלכתיים טהורים, מעורבים לצערנו גם חשבונות נוספים שאינם שייכים לגוף ההלכה, ושיקולים אחרים, הם שגורמים להטות את ההכרעה, ולהעדיף תוצרת נכרית על תוצרת יהודית מהודרת.
עלינו לחזור ולשנן לעצמנו את החומרא של האיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך", שהם לא רק דינים של מניעה מלמכור לנכרים קרקע באופן ישיר, אלא דינים שיש בהם השתדלות שהם לא יהיו כאן, וכל מעשה שגורם להם להיות כאן, הוא אסור. ובשמיטה הקודמת, על-ידי שהציבור החרדי קנה דוקא מנכרים, הורחבה החקלאות שלהם על חשבון החקלאות היהודית. על-כן, בעניין זה, ראוי שכל הציבור יתאחד, במניעת הקניות מנכרים, וכל-שכן בשעה זו, שהם מנהלים מלחמה נגדנו על השליטה בארץ-ישראל. אפשר לסמוך על "היתר המכירה", ואפשר שלא לסמוך על "היתר המכירה". אבל בענין הקניה משדות של נכרים, אפשר להתאחד כולם, ולהחליט - לא נחזק את אחיזתם כאן על-ידי הקניות שלנו מהם. "לא תחנם".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
