ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
"שלום הרב, אשמח לעזרתך. פרוייקט פרי יומי של מיזם "שנת השבע", מאוד רוצה לחלק פירות שביעית דרך עזר מציון בבתי חולים. פניתי אליהם אך הם העלו את הבעיה שיש הרבה גויים בבתי החולים. הם מבקשים לקבל דעת תורה כדי לוודא שזה מותר מבחינה הלכתית. תודה רבה"
במסגרת אוצר בית הדין של מיזם "שנת השבע" פירות שביעית רבים מחולקים חינם אין כסף במסגרות שונות: ישיבות, כוללים ועוד. לכאורה בית החולים הוא מקום מתאים למצוא אנשים שזקוקים וראויים ליהנות מיבול השביעית. לכן היוזמה לחלק את פירות השביעית בבית החולים מבורכת.
אך לכאורה יש בעיה הלכתית שעלינו להתמודד איתה. בתוספתא שביעית (פרק ה, כא) כתוב שאסור להאכיל את הגוי פירות שביעית. אם כן, מהן האפשרויות העומדות בפנינו? פתיחת נקודת חלוקה שגם גויים יקחו ממנה לכאורה נוגדת את התוספתא. האפשרות השנייה, פתיחת נקודת חלוקה ליהודים בלבד, בבית חולים משותף ליהודים וגויים, איננה באה בחשבון מהרבה סיבות הלכתיות.
בכדי לענות על השאלה, נעמיק יותר בדברי התוספתא. נאמר שם כך: אין מאכילין לא את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית, ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע, או שקצצו מזונותיו עליו, מאכילין אותו פירות שביעית.
לכאורה התוספתא עוסקת בשני נושאים שונים: האחד הוא האכלת פירות שביעית לנכרים. השני הוא תשלום לשכירים באמצעות פירות השביעית. יש לברר מהו היחס בין שני הנושאים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
17 - חלוקת פירות שביעית בבית חולים
18 - היסטוריה של מעמדי הקהל
טען עוד
לאור זאת, המהר"י קורקוס מבאר את ההלכה באופן הבא: כשם שאסור ל'טמא' את פירות השביעית בהוצאתם לחוץ לארץ, כך אסור להאכילם לנכרי. אך ביחס לנכרי העובד כשכיר אצל יהודי הדין שונה. הוא רשאי לאכול מפירות השביעית של בעל הבית, מפני שהוא נחשב כאחד מבני הבית. החזון איש (שביעית סימן יג, כו), ובעקבותיו הרב קנייבסקי (דרך אמונה הלכות שמיטה פרק ה ס"ק צט) פוסקים כדבריו, עם הבדל משמעותי: הם אומרים שאיסור האכלת הנכרי הוא מדרבנן בלבד, ולכן כאשר מזונותיו מוטלים עלינו הקלו. כלומר: ישנם מצבים בהם קשה לעמוד באיסור נתינת הפירות לנכרי, ובהם חז"ל הקלו.
ערוך השלחן חולק על הביאור הזה. הוא אומר שהברייתא עוסקת באיסור סחורה. לשיטתו, אין שום איסור להאכיל פירות שביעית לנכרי מצד קדושת הפירות. ההנחה של הברייתא היא שאם הוא מאכיל את הנכרי, מסתבר שעושה זאת בתורת חוב, ואסור לפרוע חובות בעזרת פירות שביעית. מותר לשלוח לנכרי מתנה, או לארח אותו ולתת לו פירות שביעית. אך אם הנכרי מסב על שלחנו, זה לא נחשב כסחורה ותשלום.
הראי"ה קוק (שבת הארץ קונטרס אחרון סימן כ, לאור סתירה לכאורה בין הברייתא הזו לבין הדרשה המובאת בספרא) אומר שיש שני דברים שונים. יש איסור לפרוע חובות באמצעות פירות שביעית. ברם, איסור זה אינו תקף במצבים בהם השכיר מסב על שלחן בעל הבית. בנוסף יש איסור דרבנן לספק לנכרי פירות שביעית, מצד קדושתם. אך מפני דרכי שלום לא תיקנו איסור זה על מי שמסב על שלחנו של בעל הבית.
אלו שלושת השיטות המרכזיות בסוגיה. מה כל אחד מהם יאמר על חלוקת פירות השביעית בבית החולים?
לפי ערוך השלחן ודאי שאין בעיה לחלק את הפירות בבית החולים, שכן חלוקה זו אינה נעשית בתורת סחורה.
הראי"ה קוק אומר שחז"ל התירו להאכיל את השכיר הסמוך על שלחן בעל הבית מפני דרכי שלום. הצורך להתחשב בנימוק ההלכתי של דרכי שלום ציבורי כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית החולים משמעותי בהרבה מהנימוק של דרכי השלום על השלחן הפרטי, ועל כן קל וחומר שהיה מקל בחלוקת הפירות בבית החולים.
לפי החזון איש והרב קנייבסקי על פניו השאלה קשה יותר. הם אומרים שחז"ל ביטלו את האיסור כאשר מזונותיו של הנכרי מוטלים על בעל הבית. במקרה זה המזונות אינם מוטלים עלינו. אך נראה שגם לשיטתם נראה נכון להקל, שכן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: לספק גם להם את פירות השביעית, או להימנע מחלוקת הפירות בבית החולים לחלוטין. המחיר של ההימנעות מהחלוקה הציבורית הגדולה הזאת בכדי להימנע מנתינת הפירות לנכרים גבוה משמעותית מהצורך להאכיל את הנכרי הסמוך על שלחנו.
נסכם:
לפי ערוך השלחן: כל איסור נתינת פירות שביעית לנכרים הוא אם הדבר נעשה בתורת סחורה, ולכן ודאי שמותר.
לפי הראי"ה קוק: חלוקת הפירות לנכרים אסורה מצד קדושתם, אך חז"ל הקלו מפני דרכי שלום. גם במקרה זה הנימוק של דרכי שלום עומד בעינו.
לפי החזון איש והרב קנייבסקי אסור לחלק פירות שביעית לנכרים מצד קדושתם. אך כשם שהקלו כאשר מזונותיו מוטלים עלינו, כך מוטל עלינו להביא את פירות השביעית לשוהים בבית החולים, למרות שנשלם את ה"מחיר" שגם נכרים יקבלו את הפירות.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
