ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
שלוש שיטות נאמרו בביאור דבריו:
ר"ת מסביר שהכוונה היא שצריכים בית דין שיש להם סמכות להוציא ממון.
הרמב"ם מסביר שצריכים שדווקא גדולי הדור יהיו בית הדין של הפרוזבול.
הרמב"ן מסכים עם הרמב"ם, אומר ששמואל אומר את דבריו כחלק ממגמתו של שמואל להגביל את הפרוזבול. בשבוע שעבר הזכרנו שהרמב"ן סובר ששמואל התנגד לפרוזבול, וזו דוגמא נוספת לניסיונו לצמצם את השימוש בפרוזבול. לאור זאת אומר הרמב"ן שאיננו פוסקים כשמואל, ולכן סוברים להיפך, שכל בית דין יכול לחתום על הפרוזבול.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
14 - מדוע הלל תיקן את הפרוזבול?
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
טען עוד
אך שיטת הרמב"ם מעניינת. הוא אומר ששמואל מתכוון שרק גדולי הדור יכולים לחתום על הפרוזבול, ואף פוסק כך. האם פסיקה שכזו לא תפגע לחלוטין ביכולת לכתוב פרוזבול? הרי לא יתכן שבית הדין הגדול יחתום על כל הפרוזבולים של עם ישראל!
פתרון לכך ניתן על ידי הפוסקים על סמך ירושלמי במקום אחר.
במשנה נאמר שניתן להחתים על שטר הפרוזבול את הדיינים או העדים.
בירושלמי שביעית (פרק י הלכה ב) ישנו משפט עלום. "ואפילו נתונים ברומי".
לפי ראשוני ספרד (רמב"ן, ר"ן, ועוד) הפרוזבול זו מסירת שטרי החוב לבית הדין. כוונת הירושלמי היא שגם אם השטרות במקום אחר לחלוטין, אפשר להצהיר על כך שהשטרות נמסרו.
אך לפי ראשוני אשכנז (המובאים במרדכי על פרק ד ממסכת גיטין) הכוונה היא שגם אם בית הדין נמצא ברומי, אפשר להחתים עדים כאן שמתכוון למסור את שטרותיו לבית הדין שם. זו גם כוונת המשנה האומרת שדיינים או עדים חותמים: מוכח שאפשר להחתים עדים שלא בפני בית הדין.
הרמב"ן חולק על כך ואומר שהכוונה היא שאפשר לעמוד בפני בית הדין ולהכריז שמוסר להם את שטרותיו, ולאחר מכן עדים יחתמו שעשה זאת. אבל הרמב"ן אומר שאין אפשרות למסור את השטרות שלא בפני בית הדין.
הרב עובדיה (יביע אומר חלק ג חושן משפט סימן ו) מסביר שמנהג ירושלים שהתפתח במאות השנים האחרונות קושר את שני הדינים הללו יחד: מצד אחד, כותבים שמוסרים את השטרות לבית הדין הגדול. אך רק העדים חותמים, והמסירה איננה נעשית בפני בית הדין. זה מה שנקרא הפרוזבול למנהג ירושלים ועדות המזרח.
המנהג האשכנזי שהתפתח מוסר את הפרוזבול לבית הדין המקומי, או לכל שלושה המבינים מהו הפרוזבול, כדברי השו"ע והרמ"א, אך מחתים את בית הדין עצמו.
הרב ליכטנשטיין מציע לשלב את השניים: לכתוב שמוסרים לבית הדין המקומי, ואם יש צורך, ימסרו לבית הדין הגדול. שלושת הדיינים המקומיים חותמים, בספק: על הצד שהם בית הדין, הם חותמים כדיינים. על הצד שהמסירה נעשית לבית הדין הגדול, הם חותמים כעדים. הפרוזבול האשכנזי שלנו, של ארץ-חמדה-גזית, מבוסס על הפסיקה הזו.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה כבד לך?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
