פרשני:בבלי:שבועות ט ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שבועות ט ב

חברותא[edit]


וכי תימא, כיצד פרכת מה ליום הכיפורים שכן כפרתו מרובה, והרי  הא גמרינן ראש חודש מביום הכיפורים, ולא פרכינן מידי?
תריץ: התם, דילפינן ראש חודש מיום הכיפורים, לא את עצם הכפרה למדנו מיום הכיפורים, שהרי כפרה עצמה מיכתב כתיבא בשעירי ראש חודש. ואדרבה, מדכתיב בהו "חטאת לה'", ודרשינן שכל חטא שאין החוטא יודע ממנו כלל אלא ה' בלבד, שעירי ראש חודש מכפרים עליו. הרי כל החטאים בכלל, בין הקלים ובין החמורים.
ומה דילפינן לשעירי ראש חודש מיום הכיפורים, גילויי מילתא בעלמא הוא, שכשם שהשעיר החיצון כשלעצמו מכפר רק על טומאת מקדש וקדשיו אף שעירי ראש חודש אינם מכפרים אלא על טומאת מקדש וקדשיו. (ומובן דליכא למיפרך מה ליום הכיפורים שכן עיצומו של יום מרובה כפרתו, שהרי לא את עצם הכפרה של שעיר ראש חודש אנו למדים מיום הכיפורים אלא, אדרבה, את צימצומה לטומאת מקדש וקדשיו בלבד)!
אבל, הכא, בשעירי הרגלים, שלא התפרש בהם על מה הם באים לכפר, איכא למימר דכולה מילתא לא גמרינן מיום הכיפורים, שאי אפשר ללמוד מיום הכיפורים שהם מכפרים אפילו על עוון חמור שיש בו כרת, וכגון טומאת מקדש וקדשיו, משום דאיכא למיפרך: מה ליום הכיפורים, שכן עיצומו של יום מרובה כפרתו!
ומסקינן: אלא, הא דאמרינן דשעירי הרגלים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו, מהכא ילפינן: כדאמר רבי חמא ברבי חנינא: "שעיר" בלבד, בלא תוספת וי"ו החיבור היה הכתוב יכול לומר בכל שעירי חטאות הציבור, אך כתיב בכולן "ושעיר" (בתוספת האות ו'). ובא הכתוב להקיש את כל השעירים להדדי (על ידי הלימוד של וי"ו מוסיף על ענין ראשון). ואם כן, הכא נמי, גם כאן נדרוש שעיר - ושעיר, ואיתקוש בכך שעירי רגלים לשעירי ראש חודש - מה שעירי ראשי חדשים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו, אף שעירי הרגלים מכפרים אפילו על טומאת מקדש וקדשיו.
ותו ילפינן, אליבא דרבי יהודה - מה שעירי ראשי חודשים אינן מכפרין אלא על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, אף שעירי הרגלים אינן מכפרין אלא על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף!
איבעיא להו: כי אמר רבי יהודה ששעירי ראשי חודשים ורגלים מכפרים על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, הני מילי בחטא שאין סופו ליודע לעולם, אבל חטא שסופו ליודע (וכגון שראוהו אנשים אחרים שנטמא ונכנס למקדש (רש"י), ויכולים לומר לו, אלא שעדיין לא אמרו לו), הרי הוא כמי שיש בו ידיעה בסוף, דמי, ושעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר עליו, ולא שעיר ראש חודש. או דלמא, אפילו חטא שסופו ליודע, השתא מיהא, "חטא שאין מכיר בו אלא ה'" קרינא ביה, ושעיר ראש חודש יכפר עליו!?
תא שמע: דתניא: על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, וחטא שסופו ליודע - שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים, דברי רבי יהודה!
שנינו במשנה: רבי שמעון אומר שעירי הרגלים מכפרין על אוכל קודש או על נכנס למקדש בטומאה. אבל לא שעירי ראש חודש, שאין כפרתן אלא על טהור שאכל בשר קודש טמא.
אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מאי טעמיה דרבי שמעון? - דאמר קרא "ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה". והאי קרא בשעיר דראש חודש כתיב (בשעיר שנשרף בראש חודש ניסן, שהיה שמיני למילואים). ויליף רבי שמעון בגזרה שוה עון - עון מציץ של אהרן הכהן: נאמר כאן, בשעיר ראש חודש "עון". ונאמר להלן בציץ "ונשא אהרן את עון הקדשים". מה להלן אין הציץ מרצה אלא על טומאת בשר (שהוקרב על המזבח כשהוא טמא, וכמו כן על דם שנטמא ונזרק על המזבח, או חלב טמא שהוקטר על המזבח) שיעלה הקרבן לרצון על אף שהקריבוהו שלא כדין בטומאת הקרבן. אף כאן, לא יכפר השעיר של ראש חודש אלא על טומאת בשר. שנטמא בשר הקודש ואכלו הטהור!
ואי פרכת: אי מה להלן אינו מרצה הציץ על האדם, אלא רק על העולין להקרב על המזבח, שיוכשרו להתקבל לרצון, אף כאן לא יכפר שעיר ראש חודש על עון האוכל בשר קודש טמא אלא על העולין, וזאת, במקרה ונשבר הציץ ואינו יכול לרצות, שאז יירצה שעיר ראש חודש על בשר וחלב שהוקטרו בטומאה!?
תריץ - "עון העדה" כתיב בשעיר ראש חודש, ללמדנו שהכפרה מתייחסת לאדם החוטא ולא לריצוי העולין על המזבח.
ופרכינן: מכדי, מיגמר גמרי הרי נלמדים שעיר ראש חודש וציץ מהדדי בגזירה שוה, ואם כן, נכפר שעיר דראש חודש אדידיה, על עון האדם האוכל בשר טמא, ואדציץ, שגם את ריצוי הציץ יעשה השעיר, נפקא מינה - להיכא דנשבר הציץ, שאינו מכפר אז, שבאותו זמן יכפר שעיר ראש חודש על שניהם? ומשנינן: אמר קרא "עון" - עון אחד הוא נושא, ואין נושא ב' עונות!
ותו פרכינן: ונכפר ציץ אדידיה, על העולין בטומאה, ואדראש חודש, על האוכל בשר קודש טמא, נפקא מינה - לטומאה דאירעה בין ראש חודש זה לראש חודש זה, שתועיל כפרת הציץ לאדם החוטא בטומאת בשר במשך כל החודש?
ומשנינן: אמר קרא בשעיר ראש חודש "אותה נתן לכם לשאת את עון העדה" - "אותה" חטאת ראש חודש, רק היא תהיה נושא עון העדה, ואין אחר נושא עון העדה!
רב אשי אמר: בתרווייהו איכא ה"א הידיעה יתירה, ללמדך מיעוטא:
כתיב הכא בשעיר ראש חודש "עון העדה", לומר לך - עון עדה ולא עון קדשים!
והתם בציץ, כתיב "עון הקדשים", לומר לך - עון קדשים ולא עון עדה!
וממשיכה הגמרא לדון: אשכחן לרבי שמעון שעירי ראשי חדשים דמכפרי על טהור שאכל את בשר הקודש הטמא.
שעירי רגלים, דמכפרי על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, מנלן לרבי שמעון?
כדאמר רבי חמא ברבי חנינא, שיש היקש מאות וי"ו החיבור המיותרת של שעיר - ושעיר להקיש את כל השעירים להדדי, הכא נמי נילף שעיר - ושעיר,


דרשני המקוצר[edit]

מסכת שבועות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב |