מגן אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר פסיקה על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב על ידי | {{פירוש נוסף|נוכחי=ספר על ה[[שולחן ערוך]]|אחר=ברכה הראשונה ב[[תפילת שמונה עשרה]], החותמת במילים "מגן אברהם"|עע=[[ברכת אבות]]}} | ||
ספר פסיקה על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב על ידי [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]] מקאליש. | |||
== כתיבת הספר והבאתו לדפוס == | == כתיבת הספר והבאתו לדפוס == | ||
| שורה 13: | שורה 9: | ||
קרא לספרו נר ישראל ראשי תיבות של נר יפה של רבי אברהם לוי. | קרא לספרו נר ישראל ראשי תיבות של נר יפה של רבי אברהם לוי. | ||
בנו הדפיסו תחת השם מגן אברהם נ"י- מגן אברהם נר ישראל. | בנו הדפיסו תחת השם מגן אברהם נ"י- מגן אברהם נר ישראל. | ||
== שיטת הפסיקה שלו == | |||
=== יחסו לקבלה === | |||
מביא פעמים רבות מספרי קבלה ובמיוחד מכתבי [[האר"י]]. | |||
דוגמאות לציטוטים של המגן אברהם מהאר"י: הגבהת הידים כנגד הראש בנטילת ידים שחרית, אמירת פסוק מקרא לאחר תרגום כדי לא לסיים בתרגום- למשל בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, חיוב שש זכירות. | |||
=== פסיקות ייחודיות === | |||
המגן אברהם לא נמנע מפסיקות ייחודיות. | |||
למשל חידש שדין ברכה על תפילין במקרה של הליכה לבית הכיסא הוא רק כשבית הכיסא מרוחק אך בקרוב אין לברך. כל הפוסקים חלקו עליו בזה. | |||
כמו כן הוא הראשון שהביא את איסור הקריאה לאברהם אברם להלכה. רבים הם החולקים על דין זה. | |||
ידועה ביותר שיטתו בענין זמני היום, לפיה זמן [[עלות השחר]] הינו האור הקלוש הראשון שעולה במזרח (בניגוד לדעת [[הגר"א]], ה[[אליה רבה]] ו[[בעל התניא]], שזמן עלות השחר הוא כשהאור הקלוש מתפשט על פני המזרח). לפי שיטה זו, סוף זמן [[קריאת שמע]] וסוף [[זמן תפילה]] הינם מוקדמים יותר. | |||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
[[קטגוריה:פירושים על השולחן ערוך]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:01, 10 בפברואר 2014
|
|
- ערך זה עוסק בספר על השולחן ערוך. אם התכוונתם לברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה, החותמת במילים "מגן אברהם", עיינו בערך ברכת אבות.
ספר פסיקה על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב על ידי רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מקאליש.
כתיבת הספר והבאתו לדפוס[עריכה]
הספר נכתב בין השנים תכ"ה ותל"א. בשנת תל"ג נסע ר' יהודה הלוי גומבינר- אחיו- לאמסטרדם להביאו לדפוס אך נפטר קודם שהספיק להוציאו לאור. בינתיים עוד עשה שינויים בספרו בעקבות יציאת ספרים חדשים לאור כגון עולת תמיד וצמח צדק. בנו היחיד ר' חיים גומבינר הביאו לדפוס כמה שנים לאחר מותו. קרא לספרו נר ישראל ראשי תיבות של נר יפה של רבי אברהם לוי. בנו הדפיסו תחת השם מגן אברהם נ"י- מגן אברהם נר ישראל.
שיטת הפסיקה שלו[עריכה]
יחסו לקבלה[עריכה]
מביא פעמים רבות מספרי קבלה ובמיוחד מכתבי האר"י.
דוגמאות לציטוטים של המגן אברהם מהאר"י: הגבהת הידים כנגד הראש בנטילת ידים שחרית, אמירת פסוק מקרא לאחר תרגום כדי לא לסיים בתרגום- למשל בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, חיוב שש זכירות.
פסיקות ייחודיות[עריכה]
המגן אברהם לא נמנע מפסיקות ייחודיות.
למשל חידש שדין ברכה על תפילין במקרה של הליכה לבית הכיסא הוא רק כשבית הכיסא מרוחק אך בקרוב אין לברך. כל הפוסקים חלקו עליו בזה.
כמו כן הוא הראשון שהביא את איסור הקריאה לאברהם אברם להלכה. רבים הם החולקים על דין זה.
ידועה ביותר שיטתו בענין זמני היום, לפיה זמן עלות השחר הינו האור הקלוש הראשון שעולה במזרח (בניגוד לדעת הגר"א, האליה רבה ובעל התניא, שזמן עלות השחר הוא כשהאור הקלוש מתפשט על פני המזרח). לפי שיטה זו, סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה הינם מוקדמים יותר.