האם אומרים תחנון במנחה (י"ג באייר) של ערב פסח שני? ומה עושים במקום שאין מנהג?

שלום וברכה. בפסח שני המנהג הרווח הוא, שאין אומרים תחנון. ובמנחה של ערב פסח שני, מנהג רוב בני אשכנז שאומרים תחנון, ואילו מנהג רוב בני ספרד שאין אומרים. במקום שאין מנהג, עדיף שלא לומר תחנון. הרחבה: ראה בגמ' בחולין (קכט: ע"פ מגילת תענית): "פסחא זעירא דלא למספד", והוכיח מסוגיה זו השדי חמד (דברי חכמים סי' נ"ז) שאין לומר בו תחנון, וכך המנהג הרווח בקהילות ישראל שאין אומרים תחנון בפסח שני. אולם נחלקו המנהגים ביחס לערב פסח שני, הנה בסידור חמדת ישראל (חלק ימי החול בסוף נוסח סדר העמידה של שחרית) כתב מהר"ש ויטאל בשם אביו המהרח"ו, שאין לומר תחנון ונפילת אפיים במנחה שבערב פסח שני. וכן משמע בחיד"א (קשר גודל סי' י"ט) שכתב בסעיף י"ח את כל הימים שלא אומרים בהם תחנון ובכללם יום י"ד אייר, ומיד לאחר מכן בסעיף י"ח כתב, שכל יום שלא אומרים בו תחנון, גם במנחה הסמוכה לו לא אומרים, חוץ מערב ראש השנה וערב יום הכיפורים. וכן כתב בכתר שם טוב ח"א דף ע"ג שכן מנהג ארץ ישראל סוריא מצרים וטורקיה. אולם הגרי"מ טיקוצ'ינסקי (לוח לא"י) כתב למנהג בני אשכנז, שאין אומרים תחנון בפסח שני, אך אומרים תחנון במנחה של ערב פסח שני, ובשנה שמנחה של שבת יוצא בי"ג באייר, כתב שאומרים צדקתך צדק. ולכאורה זה נגד הכלל המקובל שכתבו הפוסקים "שכל שאין אומרים (בו) תחנון אז גם במנחה שלפניו אין אומרים", כן כתבו מרן החיד"א לעיל והפמ"ג (משב"ז קל"א סקט"ו) ועוד פוסקים רבים. אלא שיש עוד טעם לאי אמירת תחנון במנחה שלפני ר"ח, והוא כדי להודיע לציבור שבערב הוא יום חג, וזה שייך בר"ח ולא בפסח שני, כיון שנקבע ליחידים וכדלקמן, ואם כן אין עניין להודיע לציבור שהערב הוא פסח שני, וממילא צריך לומר במנחה שלפני כן (וראה עוד בילקו"י סי' קל"א הערה ל"ז). אגב אורחא נוסיף עוד כלל שמובא בפמ"ג (שם): "כללא הוא דנפילת אפים וצדקתך ואב הרחמים שווין המה, ביום שאין אומרים תחנון אין אומרים צו"ץ ואב הרחמים, מלבד בשבת שמברכין החודש דאין אומרים אב הרחמים, וצו"ץ אומרים". והנה הוסיף הפמ"ג (שם): "מה שכתב הפרי חדש סעיף ז' פסח שני י"ד באייר אין בו נפילת אפים, וכן כתב שיירי כנסת הגדולה (הגב"י אות יב), אין כן. ואי דהקריבו פסח שני, יחידים הוי, כמו ט' זמנים שכתבנו לעיל ד"ה כללא בזה". ואם כן נחלקו בפסח שני עצמו אם לומר תחנון, ודעת הפמ"ג עצמו שיש לומר. ואף שלמעשה התקבל המנהג (כמ"ש בא"א קל"א, סידור יעב"ץ, סידור בעל התניא, ועוד פוסקים, מלבד דעת החזו"א ומקצת פוסקים שאומרים תחנון בפסח שני, ראה דינים והנהגות מהחזו"א פ"ה אות כ"ז) שאין אומרים תחנון בפסח שני, מכל מקום נראה שטעמו, שפסח שני ליחידים הוא, נכון לסברת הנוהגים שאומרים תחנון בערב פסח שני. ויש להוסיף לבאר שאותם יחידים, היו מקריבים את פסחיהם ביום, וכיון שבלילה לא היה משהו ייחודי ליו"ט שלהם, ממילא אין בו כדי לפטור את מנחה שלפניו. אולם כיון שדעת פוסקים רבים וביניהם מרן החיד"א, שאין לומר תחנון אף ביום שלפני, וכן הוא ע"פ דברי המהרח"ו ע"פ סוד, נראה שבמקום שאין מנהג, עדיף שלא לומר תחנון בערב פסח שני. בברכה נאמנה ובשורות טובות,