1. האם תיקון יין פגום מותר גם בשבת? האם לא נחשב תיקון? 2. מה הסיבה הכללית והרוחנית לענין הפגימה ותיקונה ביין? 3. האם יש ענין פגימה בשאר משקים (למשל מי שמקדש כל חמר מדינה - בירה למשל)? 4. הבנתי שלפי אחת השיטות אם נשאר מעט יין בבקבוק הרי שלא ניתן לתקן את הפגימה בכוס, לכאורה, ענין זה גורם להוצאה כספית כאשר היין מגיע לקראת סיום. 5. האם הפגימה מבוצעת לא רק משתיה מהכוס אלא אם מישהו שתה ישירות מבקבוק היין האם פגם בכל היין בבקבוק?

שלום וברכה, 1. מותר לתקן יין פגום בשבת (שו"ע קפב טז-יז, ומ"ב קפב ס"ק נז, וס"ק פא, ראה גם הערת הגרש"ז אוירבך בשש"כ מז הע' עה). 2. ביאר הלבוש (קפב ג): "כוס של אלו הברכות שנוטלין אותו לכבוד השם יתברך אין ראוי שיהיה פגום משום הקריבהו נא לפחתך [מלאכי א, ח], והפגימה היא כמו מום בבהמה". 3. יש פגימה גם בחמר מדינה. 4. למעשה אפשר להקל ולתקן מתוך בקבוק או כוס שאין בו רביעית 5. גם שתייה מבקבוק יין פוגמת את היין שבבקבוק (בשו"ע קפב ג, עיין גם בשו"ת מאמר מרדכי לגר"מ אליהו ח"ד סי' יט, ובהלכה ברורה קפב ה). הרחבה: 3. לגבי מים שמוזגים בהם את היין כתב השו"ע (קפב ג) שיש מי שאומר שמים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של ברכה. ועי' בהלכה ברורה (שם) שהשו"ע כתב יש מי שאומר כי לא מצא זאת בפוסקים, ולא כי זה לא להלכה. במה דברים אמורים שהמים הפגומים פסולים למזיגה, רק אם היין הוא חי וצריך את המים. אך אם היין לא חי ולא צריך את המים אז המים הפגומים מתבטלים ליין ולא פוסלים אותו (עי' מ"ב שם, והלכה ברורה שם)]. 4. המשנה ברורה לא הזכיר את התנאי שצריך לתקן מתוך כוס שיש בו רביעית. וכן התהילה לדוד (סי' קפב ס"ק ה) ובהלכה ברורה (קפב יג) כתבו שמנהג העולם שלא מקפידים על כך. כמו כן מובא במשנה אחרונה (סי' קפב הע' קלד) בשם הגראי"ל שטינמן שלאחר ששותים והיין הנשאר בגביע נפגם אפשר לתקנו על ידי הוספת יין שנשפך לצלחת בשעת מזיגת היין לגביע אף שאין שם רביעית.