שלום רב, השאלה שלי היא כזו- אם עברתי על בפני עיוור, האם אני צריך לבקש סליחה מאותו בן אדם ?

שלום השאלה נשאלה באופן כללי ללא פירוט המקרה. ננסה לתת מספר הגדרות בענין. האיסור "לפני עיור" מתחלק לשנים שלא להשיא עצה שאינה הוגנת ושלא להכשיל בעבירה. (בשורשים לספר המצוות כלל ט' כתב הרמב"ם ש"לפני עיור" הוא לאו שבכללות שכולל ענינים רבים). האיסור "לפני עיור" שייך רק באופן שאדם מספק במעשיו לחבירו את היכולת לעשות עבירה, ולא במקרה שאותו חבר אכן היה יכול היה לעשות את המעשה גם קודם אלא שהרצון התעורר לו בעקבות מעשיו של אדם מסוים. כיון שהאדם הוא בעל בחירה, ומודע למעשיו והחלטתו לחטוא נעשתה על דעת עצמו לחטוא למרות שחברו יצר מצב בעייתי. כמובן, שבכל אופן ראוי שלא לגרום לאדם לחטוא. בסגנון אחר, בעל כנסת הגדולה כתב, כי אין איסור לפני עיור, אלא כשידוע שלא יוכל החוטא לעבור את אותה העבירה, אלא אם יבא לו הסיוע שהוא מבקש, אבל אם ידוע שיוכל לעבור את אותו האיסור גם בלי עזרתינו, לא שייך בזה איסור לפני עיור. הריטב"א כתב, שכל שאין אנו נותנים את האיסור עצמו (כגון בשר חזיר, שהוא עצמו איסור), אלא רק דבר שיכול הביא לאיסור (כגון בגד לא צנוע), והדבר ספק אם יפגע הדבר באיסור אם לאו, אין בו משום לפני עיור לא תתן מכשול. כאשר מסייעים ליהודי שבמזיד אינו שומר תורה ומצוות - פסקו הש"ך (יו"ד סי' קנא ס"ק ו') והדגול מרבבה שאין לגביו איסור של מסייע לדבר עבירה כלומר איסור חז"ל נאמר מלכתחילה רק ביחס ליהודי שניתן למנוע אותו מלעשות עבירה. לפיכך ודאי שאסור לסייע לו ולחזק את ידיו שיעשה איסור משא"כ ביחס ליהודי שלא שומע תוכחה ומתנהג בשרירות לבו כלפיו לא דיברו חז"ל ולכן באותם מקרים שאין כלפיו איסור תורה של לפני עיוור לא תתן מכשול לא קיים איסור מסייע. (משפטי התורה, לרב שפיץ, ב"מ דף ה/ב). בגמרא (קידושין לב/א) מסופר על רב הונא שקרע בגד יקר וחשוב בפני בנו – רבה. בטענה "אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח" על כך מקשה גמרא "וקעבר על לפני עיור לא תתן מכשול" ומבארת "מחיל ליה ליקריה" וכתבו התוס' שצריך לומר שהודיע קודם לכן שלא יהיה כמו נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה שצריך מחילה וכפרה. למדנו מדבריהם שאע"פ שהאב מוחל על כבודו לבנו אם לא הודיעו לפני המעשה שמחל לו אסור לעשות מעשה להכשילו, כיון שהבן אינו יודע שמחל לו. יום טוב