ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות שונות בענייני תפילה וברכות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ו אב תשע"ו

שאלות שונות בענייני תפילה וברכות


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום כבוד הרב,

א. האם תוכל לבאר לי בצורה תמציתית מילה במילה את ברכת המפיל?

ב. לוקח לי הרבה זמן לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע ולכן אני לא מספיק להתחיל תפילת עמידה עם הציבור (ואת רוב ככל תפילת העמידה אני מתפלל בזמן חזרת הש"ץ ואחריה). האם אני צריך להתחיל את ברכות קריאת שמע לפני ברכו כדי להספיק להתפלל עם הציבור ובכך אפסיד חלק מאמנים של חצי הקדיש שלפני ברכו (כי אסור לענות אמן בזמן קריאת שמע וברכותיה)?

ג. מה הפירוש המדויק שאליו צריך לכוון כשאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"?

ד. לפי מה שהבנתי כשאומרים "ברוך אתה ה’..." הכוונה היא לומר שה’ הוא מקור הברכה. אם כן, כשמברכים את ברכת בורא פרי העץ אז הפירוש הוא שה’ הוא מקור הברכה, האלוקים שלנו, מלך העולם והבורא את פרי העץ?

סליחה על האריכות ותודה מראש

תשובה:
שלום
א. נבאר בקצרה כמה חלקים הדורשים יותר הבנה מברכת המפיל, על פי סידור כוונת הלב.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל-עֵינָי וּתְנוּמָה עַל-עַפְעַפָּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן [נותן אור לגלגל השחור שבתוך העין] יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וְאֱלֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם [בשלוה ובמנוחה] וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי [שאהיה מורגל] לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא [אפילו בשוגג] וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא [נבוא על ידי כך] לִידֵי בִּזָיוֹן [בעולם הזה ובעולם הבא], וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע, וְתַצִילֵנִי מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחֳלָיִם רָעִים [מחלות קשות]. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעֲיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים [הרהורים] רָעִים, וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ [שלא יהיה פסול בזרעי], וְהָאֵר עֵינַי [בבוקר] פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
ב. לשון השו"ע (סי' נב סע' א') "יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם" – על כן אם הדבר מתאפשר יש להתחיל מברכת יוצר יחד עם הציבור. במקרה ויתחיל עם הציבור מתחילת ברכות קריאת שמע לא יוכל להעמוד לתפילת שמונה עשרה עם הציבור כיון שמתפלל במתינות ובכוונה יתחיל את ברכות קריאת שמע לפני הציבור כדי שיוכל לעמוד לתפילת שמונה עשרה יחד עם כל הציבור. (פסקי תשובות ח"א סי' נ"ב אות א').
עניית אמן על קדישים באמצע ברכות קריאת שמע:
אדם השומע קדיש באמצע ברכות קריאת שמע: באמצע הפרק – עונה רק אמן יהא שמיה רבא...עלמיא ואמן שלאחר דאמירן בעלמא, וברכו.
ויש מוסיפים שיענה את כל חמשת האמנים שנוהגים לענות בעיקר הקדיש, שנקרא חצי קדיש, אבל התוספות שאחר כך אינן עיקר הקדיש, ולא יפסיק לענות עליהם אמן (כה"ח סו, כג, ילקוט יוסף סי' נ"ט אות כ"ז).
ובין הפרקים – דעת המשנ"ב (סי' ס"ו ס"ק כ"ג) שעונה על כל האמנים.
ובקדיש יכול לענות מ"יהא שמיה רבא...דאמירן בעלמא" (ילקוט יוסף סי' נ"ט אות כ"ב).
מנהג הספרדים כדעת מרן הבית יוסף וסיעתו, שאפילו בבין הפרקים אינם עונים אמן אף של אותה ברכה שעומד בה כגון ברכת אמת ואמונה וכדו'.(ילקוט יוסף סי' נ"ט אות כ"ד). אך למנהג בני אשכנז עונים אמן על ברכות אלו.
כל מה שאפשר לענות הוא באמצע הברכות או אחר סיומן, אבל אחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימת הברכה - לא יפסיק, מפני שאם יפסיק - יקטע את הברכה (באו"ה סו, ג).
וכן בשעה שיאמר פסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד" וכו', שבהם מקבלים עול מלכות שמים, לא יפסיק לשום דבר.
ג. באופן כללי תמיד כשמדברים על כבוד ה' ועל מלכות ה', הכוונה לפירסומו ולגילויו של הקב”ה והשפעתו בעולם הזה. כאשר אנחנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הכוונה בזה שגילוי הנהגתו והשגחתו תתפרסם ותתגדל בעולם, לעד ולנצח נצחים, עד שידע כל אחד מהברואים את מציאות ה’.
ויש משמעות עמוקה מעט יותר למשפט זה, שכן בשמע ישראל אנחנו מעידים שאין כל מציאות אמיתית אחרת מלבד מציאות ה’, שהוא הקיים האמיתי והנצחי וכל השאר תלוי בו וברצונו, ואין לכל בריאה חלק או השפעה בגילוי יחוד זה. תפיסה זו כמובן אינה זו הנגלית לעיני הבשר שלנו. [במתן תורה זכו בני ישראל למדריגה זו הוא המדריגה דיחודא עילאה, פרחה נשמתם של ישראל]. בעינינו נראה שאנחנו מציאות קבועה וקיימת ואנחנו מרכז כל ההוויה. אבל כך היא התפיסה האמיתית מבחינה אלוקית. לעומת זאת בברוך שם אנחנו מביאים לידי ביטוי את התפיסה האמונית הנגלית לעינינו, והיא שהקב”ה מנהיג את העולם ומשגיח עליו בכל רגע. מדריגה זו נקראת יחודא תתאה שענינו יחוד שמו ית' המתגלה בתוך לבושי הבריאה, כאשר לבושי הבריאה נזדככו ועל ידם מתגלה כבוד שמו ית' ונמצא שגם לתחתונים יש חלק בגילוי היחוד, והם המגלים יחוד זה.
ד. משמעות לשון 'ברכה' – תוספת וריבוי. כמו שנאמר (דברים ז, יג): "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ", והכוונה שירבה ויוסיף על פרי בטנך ואדמתך. כמובן שאין הכוונה שאנו מברכים את ה', שיוסיף ויתרבה, ואין באמירת הברכה תפילה ובקשה על הקב"ה. אלא שהכוונה לריבוי גילוי שכינתו בעולם. כשאנו נהנים מעולמו של הקב"ה ויודעים שהכל ממנו, ואומרים זאת, מתווסף גילוי שכינתו בעולם. (נפש החיים שער ב', פרקים ב-ד).
יסוד הברכה הוא לדעת שה' הוא מקור הברכה, ולכן בכל ברכה אנו מזכירים את שמו – "ה' אלוהינו". וכדי שיהיה ברור שה' שאנו פונים אליו אינו רק רם ונישא בגובהי מרומים, אלא גם מחיה את העולם, משגיח על בריותיו ומנהיגם, אנו מזכירים את מלכותו – "מלך העולם". ואמרו חכמים, כל ברכה ששכח להזכיר בה את שמו או את מלכותו – אינה ברכה (ברכות מ, ב).
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il