מהם הדגשים ההלכתיים שאשה צריכה לדעת בהכנות הטהרה לעלייה להר הבית?

לשואלים, שלום! א. הטבילה עצמה וההכנות לה ("חפיפה") צריכות להיות כמו כל טבילה של אשה לטהרת המשפחה. על הברכה ראי להלן. ב. לגבי זמן הטבילה, ומשך הזמן שבין הטבילה לבין הכניסה להר הבית, יש הבדל בין אישה לאישה על פי הטומאה שממנה היא נטהרת: 1. אם זוהי טבילה מטומאת נידה (כגון כלה שעולה להר הבית לקראת חתונתה), יש לטבול רק אחרי תהליך הטהרה הרגיל בטהרת המשפחה: "הפסק טהרה", "שבעה נקיים" ובדיקות בכל יום (מאחר שבימינו יש חשש שמא האישה רק נידה אלא גם זבה, וחשש זה קיים ביתר שאת בכלות, אחרי שנים של ראיות ללא מעקב). לאחר הטבילה, ניתן להיכנס להר הבית רק ביום הבא (על פי ההגדרה ההלכתית של "יום"), כלומר: אם טבלה, כמקובל, אחרי צאת הכוכבים, תיכנס להר הבית רק אחרי צאת הכוכבים הבא (בפועל, מאחר שכיום אין כניסה להר הבית בלילה, המשמעות היא שמי שטובלת בלילה שבין ראשון לשני תיכנס רק ביום שלישי בבוקר). ואם טבלה לפני השקיעה - יכולה להיכנס מיד אחרי צאת הכוכבים (נקודה זו של החובה להמתין יום נוסף כדי שלא להיכנס כ"טבולת יום" שנויה במחלוקת ראשונים, ואין כאן המקום להאריך). 2. אישה נשואה שטבלה כבר בגלל המחזור החודשי, ולאחר הטבילה קיימה מצוות עונה עם בעלה, צריכה לטבול שוב מחמת טומאה קלה שחלה עליה בשהייתה עם בעלה ("פולטת"). טומאה זו אינה מזקיקה הפסק טהרה ושבעה נקיים ובדיקות, אבל עליה לחכות עד שיעברו לפחות 72 שעות מאז שהייתה עם בעלה ורק אז תטבול (עיין שבת פו ע"ב ורש"י ד"ה אבל חכמים אומרים, ט"ז יו"ד סי' קצו סק"ה, בתחילתו). לאחר הטבילה היא יכולה להיכנס להר הבית מיד. לענ"ד עדיף שלא לברך על טבילה זו, משום שלא ברור שטומאה זו אוסרת בכניסה להר הבית (ראו מנחת חינוך מצוה קפ-קפא ו'אל הר המור', בירורי ההלכה, פרק ב).