שלום כבוד הרב, לפני כשנה ארעה לי תאונה קלה עם רכב (לא שלי) שנסעתי מעט אחורה והרכב שמאחורי קיבל מכה. בתחילה נלחצתי וישר כשיצאתי חשבתי שאני גרמה לנזק, שבר קטן בטמבון. לאחר בירור והתייעצות עם אנשים (שהראתי להם תמונה של הנזק) עלו בי כמה תהיות: א. האם בכלל אני גרמתי לנזק, כי בכלל לא ברור שהשבר הקטן שנוצר הוא בעקבות הפגיעה שלי. ב. גם אם גרמתי את הנזק, אין כאן ירידת ערך משום שזהו רכב די ישן (בערך שנת 2006). ועוד שוודאי לי שרובא דעלמא אינם מתקנים כזו פגיעה ברכב כזה, ולכן מצד דין תורה אינני צריך לשאת בהוצאת התיקון. הבחור שבו נתקעתי לא הסכים שנסגור את הפגיעה במוסך ששנינו מסכימים עליו אלא דווקא מוסך פרטי שלו, ולכן לא הסכמתי לכך. כרגע אנחנו בתהליך של תביעה. מספר שאלות דחופות: 1. מכיוון שהוא הולך כנגד דין תורה ומוציא ממני את הכסף בגזל, האם מותר לי לשקר בבית המשפט? (כך ראיתי שנפסק, בספר "נישב שפתיים"). 2. מכיוון שהרכב איננו שלי גם אם התובע יזכה במשפט - האם אני צריך לשלם לבעלים של הרכב? (ועוד, שאם יש תביעת נזיקין על רכב אז מחיר הביטוח עולה בשנים שלאחר מכן, האם אני צריך לשאת בהוצאות הללו). שהרי מדובר בגזל מצד התובע ולכן לא סביר שלמרות אשמתי (אם הייתה) היא איננה מחייבת בתשלום מצד דין תורה. אם יש אפשרות לשלוח אליכם תמונה של הנזק זה יוכל להועיל? תןדה מראש.

שלום וברכה, א.בסיס חובת תשלום המזיק: אם הניזק טוען בברי שהמזיק הזיקו, והמזיק טוען שמא, איני יודע אם כלל הזקתי, המזיק פטור בידי אדם, אך חייב לצאת ידי שמים. ב.חובת תשלום דמי התיקון: אם הניזק רגיל לתקן נזק כזה. דהיינו שאם אחר מזיקו הוא מעוניין לתקן הנזק ולהמשיך להשתמש בו מתוקן, ואינו מעדיף לגבות הכסף ולהשאיר החפץ מקולקל. על המזיק לשלם דמי התיקון למרות שערך החפץ לא ירד כתוצאה מהנזק. וממילא רק בציור בו הטמבון כבר מלא בנזקים שונים, והנזק הנוסף לא הוסיף באופן משמעותי למצב הטמבון, הדבר מוחלט שאין המזיק צריך לשלם. אך אם הנזק שינה מצב הטמבון מלפני ההיזק באופן שיש לו משמעות, ברוב המקרים יהיה על המזיק חובת תשלום. ג.בנדון אסור לשקר בבית המשפט: למרות ההלכה שהנך מזכיר, שאם ערכאות באים להוציא מאדם ממון שלא כדין תורה אין איסור לשנות כדי למנוע הוצאת הממון. בציור זה אסור לשקר בבית המשפט גם אם על פי דין אין המזיק צריך לשלם לניזק. שהרי הניזק תובע גם את חברת הביטוח, ויש אומדן מבורר שכל הנוסע בכביש מקבל על עצמו שיהיה אפשר לתבוע חברת הביטוח שלו לפי הכללים של חברת בביטוח- דהיינו לפי החוק. ד.תשלום דמי ההשתתפות עצמית ותוספת דמי הביטוח: בין אם נתוני המציאות מורים שהמזיק חייב לשלם הנזק לניזק עפ"י ד"ת, ובין אם לאו, על המזיק לשלם את ההשתתפות עצמית ותוספת הפרמיה שהביטוח ישית על בעל הרכב. גם אם אינו חייב עפ"י ד"ת הוא חייב לשלם לניזק עפ"י אומדנא שבעל הרכב מאפשר לו להשתמש בדמי הביטוח על דעת שלא יפסיד דמי ההשתתפות עצמית ותוספת הפרמיה. (עוד יש לדון לחייבו מדין גרמי, אלא שהדבר תלוי במחל' הראשונים, לריצב"א שהוא דעת הרמ"א העיקרית חייב, כיון שהוא שכיח והיה רשלנות מצד המזיק. אמנם לשיטת הרמב"ן המוזכרת ברמ"א כדעה ראשונה, יש לדון בדבר האם הנזק מוגדר ישיר ומיידי) בברכה, הרב מרדכי גרוס.