שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • היין והגביע

מלא לוגמיו בקידוש בצירוף עם אחרים - כיצד?

undefined

הרב עזריה אריאל

כ"ד אלול תשע"ו
שאלה
שלום לכבוד הרב! רציתי לשאול בבקשה לגבי הדין של שתיית שיעור מלא לוגמיו בקידוש, שלכתחילה צריך המקדש לשתות בעצמו שיעור זה, ובדיעבד שתיית כולם מצטרפת. שאלתי היא - מה הדין כאשר יש אנשים נוספים שמטעמים שונים המקדש נותן להם לשתות מכוס אחרת, כלומר לאחר ששתה מהגביע שקידש עליו, ושתה - פחות ממלא לוגמיו - מזג לכוס אחרת, ורק בצירוף מה שמזג לכוס האחרת יהיה צירוף למלא לוגמיו, (כי בגביע שקידש כבר לא נשאר להשלים למלא לוגמיו). האם בכגון דא, השתיה של כולם מצטרפת, או שמא זה נחשב יין פגום ולכן לא מועיל וחייבים שתהיה השתיה של המלא לוגמיו מאותו הגביע שקידש עליו בדווקא. ובתוך כך אשאל, אם אכן זה לא טוב לעשות כן, האם כדאי שהמקדש יתן את היין בכוס האחרת קודם שישתה הוא, ואז היין לא פגום? אני מודה לכבוד הרב ומברככם בברכת שנה טובה ומעולה ומתוקה.
תשובה
לשואל, שלום וברכה! כפי שציינת, לכתחילה המקדש עצמו צריך לשתות מלוא לוגמיו, ורק בדיעבד סומכים על הצטרפות השתייה עם אנשים אחרים (סי' רעא סעיף יד ועיין שם בביאור הלכה ד"ה ויש אומרים). כאשר סומכים על דעה זו ששתיית כולם מצטרפת למלוא לוגמיו, יש להקפיד במיוחד על כך שהכוס שממנה הם שותים לא תהיה "כוס פגומה". אמנם יש סברה שבשתיית שאר השומעים אין צורך להקפיד על "כוס פגום" (עיין סי' קפב ס"ד), אך זה נאמר דווקא כאשר שתייתם אינה נחוצה להצטרפות למלוא לוגמיו, ואינה אלא למצווה מן המובחר, אבל כאשר שתייתם חיונית - הכרח שתהיה על כוס שאינו פגום (הרב שריה דבליצקי, 'זה השולחן' ח"ב עמ' מו; והדברים פשוטים מסברה, וכך משמע במשנה ברורה סי' רעא ס"ק פג, שכאשר שתיית שאר המסובים חיונית בהכרח עליה להיות מיין שאינו פגום). לכן, כאשר המקדש מעביר את היין לכוס אחרת יש להעביר לפני שהוא שותה ממנה, כפי שכתבת, אבל אם כולם שותים מאותה כוס, גם השתייה שלהם אינה נחשבת כ"כוס פגום" וממילא מצטרפת למלוא לוגמיו (משנ"ב סי' קפב סקכ"ד ושער הציון סי' רעא סקפ"ט). אגב, ב'זה השולחן' שם חידש שכאשר השני שותה כמות מלאה של "מלוא לוגמיו" עדיף שהראשון לא ישתה כלל לפני שתיית השני, מפני שבאופן זה שתיית הראשון אינה חלק מהמצווה, עיין שם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il