ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חזרה של הודו ל-ה’ כי טוב בהלל | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח תשרי תשע"ז

חזרה של הודו ל-ה’ כי טוב בהלל


הרב בניהו שרגא

שאלה:
מועדים לשמחה,
השאלה רלוונטית לכל פעם שאומרים את ההלל. בפרק בהלל שמתחיל במילים הודו ל-ה’ כי טוב יש החוזרים לאחר כל פסוק הודו ל-ה’ כי טוב כי לעולם חסדו. מה המקור לכך? מה היא הדרך הנכונה לקריאה בפרק זה? האם החזן קורא את הפסוק הראשון, הקהל חוזר בלחש תוך כדי ולאחר הסיום אומרים הודו ל-ה’ כי טוב כי לעולם חסדו. או שיש להקדים את החזן בפסוק ואז לומר הודו ל-ה’ כי טוב כי לעולם חסדו? או שיש לומר את הפסוק אחרי ואח"כ הודו ל-ה’ כי טוב כי לעולם חסדו?

ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
שלו' וברכה

א. מנהג אשכנזים הוא לענות אחר החזן 'הודו לה' כי טוב....' אחר כל פסוק. סה''כ 4 פעמים.
מנהג הספרדים הוא לחזור על אותו פסוק שאמר החזן.

ב. למנהג אשכנזים שאומרים פסוק אחר מהחזן-
אפשר בעיקרון לשמוע את הפסוק מפי החזן, לכוון לצאת י''ח וכיון שהחזן ג''כ מתכוון להוציאו , בכך משלים את חובתו מדין שומע כעונה.
אמנם , כיון שבמציאות קורה לפעמים שלא שומעים היטב את החזן או שאינו מכוון כיאות, עדיף שהקהל יאמרו את הפסוק [כולו, כולל את סופו 'כי לעולם חסדו'] שאומר החזן ביחד איתו ואח''כ יענו 'הודו לה'...'.


מקורות והרחבה

א. מקורות למנהגים-
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לח עמוד ב
'הוא אומר הודו לה' והן אומרים הודו לה' - מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים. אתמר נמי, אמר רב חנן בר רבא: מצוה לענות ראשי פרקים.'

מבאר רש''י שם
'מכאן - שבראשי פרקים צריכין לענות ראשי פרקים עצמן, ולא סגי ליה בהללויה, ומיהו אנן דגמרינן כוליה לא צריכינן, אלא שבזה החזיקו שלא תשתכח תקנה הראשונה למי שאינו גומר.'

טור אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תכב
'...וקורא ש"צ לבדו הודו והקהל עונין אחריו הודו וקורא פסוק יאמר נא ישראל והקהל עונין אחריו הודו וכן יאמרו נא בית אהרן ועונין הקהל אחריו הודו וכן יאמרו נא יראי ה' ועונין הקהל אחריו הודו'.

כתב ע''כ הבית יוסף שם
'ומ"ש רבינו שקורא הש"צ לבדו הודו והקהל עונין אחריו הודו. שם בגמרא הוא אומר הודו ליי' והם אומרים הודו ליי' מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים כלומר שמתחלה תקנו מפני שאינן בקיאין שעל כל דיבור שיאמר המקרא שיענו ראש הפרק ובכך יצאו שאינן בקיאין ידי חובתם ומיהו אנן דגמרינן כוליה לא צריכינן אלא שבזה החזיקו שלא תשתנה התקנה הראשונה למי שאינו גמיר.'

שני המנהגים מופיעים בסדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש חודש
'מתחיל החזן ומקרא הודו לה' כי טוב. ועונין אחריו, ועוד יאמר נא ישראל. ועונין אחריו, יאמרו נא בית אהרן, ועונין אחריו, יאמרו נא יראי ה'. ועונין אחריו.
שני מנהגות הן, יש שעונין מה שהוא אומר, ויש שעונין אחריו הודו לה' כי טוב, כל פסוק ופסוק עד ארבעה פסוקים.'

ב. מגן אברהם סימן תכב ח
'וכן בפסוקים - צריך לשמוע יאמר נא וגו' מפי הש"ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמר בעצמו בנחת ...'.

וכן פסק האליה רבה סימן תכב
(יג) אומר החזן וכו' יאמר נא וכו'. וצריך לשמוע מפי החזן ואם לא שמע יצא, ומוטב שיאמר בעצמו בנחת (גמ' פרק ג' דסוכה לט ע"א, מג"א סק"ח):

וצריך להקפיד לשמוע או לומר את כל הפסוק כולל את סופו [כי לעולם חסדו]
כך ציין מחצית השקל אורח חיים סימן תכב ס"ק ח
'וכן כו' ומוטב שיאמרן בעצמו. אף דשומע כעונה. מ"מ לפעמים אינו מכוין. ולפעמים הש"ץ מאריך בניגונים. אך העולם טועים ואין אומרים כ"א יאמר נא ישראל ולא מסיימים כל"ח. וכן בפסוקים אחרים. ובאמת בזה לא סגי. וצ"ל יאמר נא ישראל כל"ח. דאל"כ לא אמר כ"א חצי הפסוק ואף שאומר אח"ז הודו לה' כ"ט כל"ח. אין זה נוסח הפסוק יאמר נא ישראל הודו כו':

וכמו האחרונים הללו פסק המשנה ברורה סימן תכב,כ
'וכן בפסוקים וכו' והקהל עונים אחריו וכו' - עיין בטור שהש"ץ אומר הודו לד' וגו' והקהל עונים אחריו הודו וגו' והוא אומר יאמר נא וגו' והקהל עונים אחריו הודו וגו' וכן ביאמרו נא בית אהרן וביאמרו נא יראי ד' וכתבו האחרונים דאף דאמירת יאמר נא ישראל וגו' יאמרו נא בית אהרן וגו' יאמרו נא יראי ד' וגו' יוכלו הצבור לצאת במה ששומעין מפי הש"ץ דשומע כעונה מ"מ טוב יותר שיאמרו בעצמם בנחת דלפעמים אינו מכוין וכן נוהגין כהיום:'


שנזכה לומר שירה חדשה על גאולתנו השלמה במהרה וברחמים

השאלה "חזרה של הודו ל-ה’ כי טוב בהלל" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il