שלום וברכה! ידועה ההלכה שמותר לשקר, להכחיש או להתעלם מלענות מפני דרכי שלום בתנאי שזה לא יגרום נזק למישהו. האם ההיתר מתקיים גם כשהשלום מתנגד למצוות כיבוד אב ואם? מדובר במקרה שאמא שלי ביקשה משהו ממכרה שלה והיא שכחה ולא מילאה את בקשתה. אם אמא שלי תדע על כך היא צפויה לכעוס מאוד. כשאמא שלי תשאל אותי מה בדיוק קרה, האם מותר להמציא סיפור שיטשטש את האמת? חשוב להדגיש שאני יוצא מנקודת הנחה הגיונית שאסור לשקר להורים מכח כיבוד הורים כאיסור בפני עצמו, אמנם יכול להיות שזאת לא מצווה בפני עצמה אלא בתוך המצווה הכוללת של אמירת האמת. תודה על הקדשת הזמן! בברכה בניין בית ד’ בקרוב בימינו!

לשואל, שלום וברכה! ההיתר "לשנות מפני השלום", לשקר כדי למנוע סכסוך, נאמר באופן עקרוני גם ביחס להורים. כך הסבירו בעלי התוספות ('תוספות השלם', תולדות, עמ' סו) את דברי יעקב אבינו ליצחק "אני עשו בכורך", שמפני הוראת אמו נאלץ לשנות מפני השלום, ועיין גם רד"ק בבראשית כז, יט. עוד ראיה לכך מדברי המפרשים על המסופר בגמרא ביבמות סג ע"א שחייא בנו של רב שינה מן האמת לאמו, וכאשר אביו היה שולח אותו לבקש שתכין מאכל מסוים הוא נהג לומר לה מאכל אחר, כדי שהיא, שכעסה על אביו, תכין לו דווקא את המאכל שהוא רוצה באמת. כשהדבר נודע לרב הוא הורה לו להפסיק לשקר. ושואלים המפרשים: מדוע רב הנחה אותו כך, הרי מותר לשנות מפני השלום? כמה תירוצים נאמרו על כך (עיין בים של שלמה ביבמות פ"ו סי' מו וביתר ביאור באלשיך על משלי ב,יא, שתירצו שההיתר לא נאמר לשקר יום יומי; או שהבן היה ילד קטן, ולכן אביו לא רצה שיתרגל בשקר - 'ספר יוחסין' ערך ר' חייא בר רב), ולא ראיתי אחד מהמפרשים שיענה שההיתר לשנות מפני השלום לא נאמר כלפי ההורים. עיין גם שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' צט, שכתב במפורש היתר לשנות לאביו מפני השלום. נכון הוא שמבחינת חומרת האיסור לשקר יש בשקר להורים גם מימד של ביטול מצוות מורא אב ואם (וסמך לדבר מהירושלמי בדמאי פ"ד ה"א שעם הארץ נמנע מלשקר בשבת כי "אימת שבת עליו והוא אומר אמת"). מכל מקום, כאשר יש צורך אמיתי וברור לשנות מפני השלום הרי זהו בסופו של דבר גם כבודם של ההורים, שלא יהיו סכסוכים.