בס"ד שלום אני מצטער על השאלה המוזרה, אבל תהיתי לא פעם האם לא אמורה להיות איזו שהיא בעיה הלכתית עם דאודורנט מהסוג שמורחים, במקרה שיש בו שומן טריפה? רוב הדאודרונטים בצורת ג’ל עשויים מגליצרין שלעיתים קרובות מקורו מהחי. אמנם אף אדם שפוי לא יאכל דאודורנט, אך קורה מדי פעם שאדם נוגע בלי לשים לב בבית השחי, ואז במאכל (תוך כדי הכנתו או אכילתו או אפילו מקרה של נגיעה בכלים) וכך יוצא שנוגע טעם איסור במאכל. אם כך האם לא ראוי להמנע משימוש בתכשיר כזה, שנמרח על העור ושוהה שם, ויכול לקרות מקרה כזה? ישר כח

ב"ה שלו-ם וברכה יש ספק אם הגליצרין מהחי, וגם אם הוא מהחי הוא פגום ולא ראוי לאכילה. נפסק ברמ"א(אורח חיים שכ"ו, י')שאסור לרחוץ בחלב כי נימוח וזה נולד. מכאן שביום חול מותר למרות שחלב אסור באכילה. בבאור הלכה מביא שעל פי הגר"א אסור כי סיכה נחשבת לאכילה מרבנן. אולם מנהג העולם משתמשים גם בסבון שנעשה מאיסור על פי ההיתר של רבינו תם. לכן המקל יש לו על מי לסמוך. בברכה הרב חגי בר גיורא