שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכירות, קנייה ומכירה

הפרת הסכם רכישת דירה בתשלומים

undefined

הרב משה מאיר אבינר

ה שבט תשע"ז
שאלה
בס"ד לכ’ הרבנים הנכבדים, שלום וברכה, אני בעל הדירה. הוסכם בין הצדדים ב- 01.09.2015 (למניינם) רכישת דירה בתשלומים כאשר התשלום הראשון בשווי של ~7.4% מהמחיר המכירה/קנייה, המוסכם בתחילת ההסכם, כבר הועבר לבעל הדירה מתחילת העקסא עד סופה ב- 31.12.2016 (למניינם) בתשלומים חודשיים, והדירה הועבר לקונים לטיפולם המלא מתחילת העסקא. ב- 01.01.2017 (למניינם), היינו אמורים ליישם את העסקא ברכישת הדירה בפועל ובעברת הכספים הנשארים (~92.6% מהסכום המוסכם) מהקונים לבעל הדירה הנוכחי. התנאי היחיד, לא לביטול עסקא אלא דחיית תאריך העסקא היה לוודא שהדירה לרכישה תהיה רשומה במיסוי המקרקעין כדירת מגורים מזכה. לא רק קיבלתי אישור ממשרדי מיסוי המקרקעין שכן הדירה רשומה כמגורים וכנראה מתחילת קנייתה בשנת 1989 (למניינם)!! הכן, לו היינו יודעים זאת, העסקא הייתה אמורה להתקיים ב-01.09.2015 (למניינם) ובמלואה! בינתיים הקונים, שהשתמשו בדירה כבעלים ממשיים, היו שותפים בזמן חתימת ההסכם ונפרדו ב~ 06.2016 (למניינם), אירוע אשר התגלה לי רק בחודש 11.2016 (למניינם)!. חילקו ביניהם הרכוש המשותף וכמובן אף מהם רוצה להמשיך ולסיים את העסקא שבינינו [אני מצטט] "עתה, כשאיננו מעוניינים/מסוגלים לרכוש את הנכס בשל בעיות אישיות – להלן המתווה המוצע". שבו מבקשים את כספם חזרה?! כי טענתם "אין קנייה בפועל לכן מחזירים את המצב לקדמותו ויחשב כשכירות הדירה ולא כקנייה"! ותו לו, כמו שלא היה דבר מעולם. לא רק זאת, ממשיכים להשכיר את הדירה לאחר תום ההסכם (ב- 31.12.16 למניינם) כבשלהם וגובים את דמי השכירות, מעקבים את פינוי הדיירים כאשר הבטיחו לי שייעשו זאת מיידי למרות הפיצוי, הזניחו את הדירה משמעותית, חילקו את הדירה לשתיים דבר שמונע לקונה להביא שמאי ולקבל משכנתא. ובנוסף לכך, גם מעכבים את הפגישה עם הרב שהיה אמור לברר את ענייננו ע"פ דין תורה בעת הצורך. השתדלתי לספר את העובדות ללא לקחת צד. יש כאן רק תמצית קצר של הפרטים אבל חושב שהעיקר נמצא. מה קורא עם הגזל והנזקים שנגרמו? (אם יש ע"פ הרב!) פונה אליכם בתקווה וציפייה שנשמע את דבר ה’ ושימצאו שלום ואמת, אמן.
תשובה
שלום וברכה: כיוון שהנתבעים מסרבים להגיע לדין תורה, עליך ללכת לרב או לבי"ד ולקבל אישור לתבוע אותם בערכאות של המדינה, ושם תוכל לתבוע כל דבר. מקורות: אם לא יכול בפועל להוציא את המגיע לו בבית דין יכול לפנות לערכאות כפי שנפסק שם בשו"ע בסעיף ב', אך כתוב שם שצריך קודם לתבוע לבית דין ורק אם הנתבע מסרב ייטול התובע רשות מבית הדין ויתבע בערכאות. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קפ"ג) כתוב שאין צריך דווקא לפנות לבית דין ממש אלא גם רב המקום (או רב מפורסם) יכול להתיר לפנות לערכאות אם הנתבע מסרב. בפשטות משמע שאם ידוע שהנתבע סרבן אין צריך להזמינו לפני בית הדין או הרב, אך דעת המשנה הלכות (חי"ד סי' קל"ד) שבכל אופן צריכים להזמינו שלש פעמים לדין ורק אם לא בא – יכתבו לו רשות ללכת לבית משפט. ואמנם יש אומרים שאין צריך כלל רשות מבית דין, וכן כתב בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' רס"א), ונמצא לפי זה שאם ברור שהנתבע לא ירצה לבוא לבית דין אפשר לכתחילה לפנות לערכאות. אך לכתחילה אין לסמוך על דעה זו, ויש לפנות לבית דין שיזמינו את הנתבע, ואם יסרב יתנו לתובע רשות לפנות לבית משפט. בית הדין שיעשה את העבודה הזו יכול להיות כל בית דין שתבחרו, ובכל מקום, בין אם הוא בית דין רשמי של המדינה ובין אם הוא בית דין לממונות שהוקם באופן לא-רשמי. כמו כן רב המקום או השכונה בו אתה גר יוכל לעשות זאת אם יצרף איתו עוד שניים וכך יהיו בית דין לעניין זה. לאחר שנזקק אדם להגיע לתבוע בערכאות מותר לו לקבל את כל הזכויות המגיעות לו על פי דיניהם, מצד דינא דמלכותא דינא. ולכן זכותך לקבל את כל התשלומים שיכולים להגיע לך מצד החוק. בברכה: הרב משה מאיר אבינר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il