ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כדורגל בחו"ל או הבאת שחקנים לארץ | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד אייר תשע"ז

כדורגל בחו"ל או הבאת שחקנים לארץ


הרב שמואל אריאל

שאלה:
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
על רקע הדיבורים על העברת משחקי ליגת העל בכדורגל מיום שבת לימי חול, רציתי לשאול כמה שאלות. השאלות שלי הן בהנחה שענף הכדורגל יהיה נקי לגמרי ממשחקים בשבת וכן מבחינת שאר הדברים.

1) האם יהיה מותר לקבוצת כדורגל ישראלית או לנבחרת ישראל לצאת מהארץ בשביל משחק?
2) האם יהיה מותר לשחקן שקיבל הצעה מקבוצה בחוץ לארץ לעבור לגור שם למשך כמה שנים בהנחה שבסיום החוזה שלו (4 שנים בערך) הוא יחזור לארץ (רוב השחקנים עד היום חזרו, אם כי לא כולם)? וכן האם יהיה מותר למאמן לעשות זאת?
3) האם יהיה מותר להביא לארץ שחקנים גויים (מצד איסור "לא תחנם", שהרי הם מקבלים פה כסף, דירה ומעטים מאוד אף נשארים בארץ) בהנחה שרוב רובם של הזרים עוזבים אחרי 2-3 שנים?
תודה רבה וסליחה אם השאלות לא במקום.

תשובה:
שלום וברכה!

ראשית אקדים, שהשאלות הללו שייכות לאו דוקא לגבי כדורגל, אלא לגבי מקצועות רבים אחרים. בלא מעט מקצועות כיום ישנם קשרים וחילופי עובדים בין מדינות, כך שעולה על הפרק שאלת היציאה מן הארץ או הבאת עובדים זרים לעבוד בארץ. לפיכך גם התשובות אינן דוקא לגבי כדורגל, אלא לגבי קשרי עבודה עם חו"ל בכלל:

1. הרמב"ם (הלכות מלכים ה', ט) מתיר לצאת מן הארץ לתקופה זמנית לצורך סחורה. כמה פוסקים מרחיבים את ההיתר גם ל"הרוחה", דהיינו שגם אם יש לאדם פרנסה המספיקה למחייתו, אך בחו"ל הוא יכול להרוויח רווח נוסף, מותר לו לצאת מן הארץ לתקופה זמנית (עיין בבית יוסף ובשולחן ערוך או"ח תקל"א, ד; מגן אברהם שם, ז; משנה ברורה שם, יד). ממילא, בהקשר של השאלה, מותר גם לשחקנים לצאת מן הארץ לצורך משחק, שהרי זו פרנסתם או שזה מוסיף לפרנסתם.

2. לא מצאנו הגבלה על משך הזמן של היציאה מן הארץ לצורך פרנסה או "הרווחה". ממילא, גם חוזה למספר שנים מותר בעיקרון, כל עוד זו תקופה קצובה בבירור שבסופה האדם מתכוון לחזור לארץ.
אם כי יש להעיר, שמעבר לעצם היציאה לחו"ל, צריך לשים לב לאופי החיים בחו"ל מבחינה רוחנית. במקומות רבים בחו"ל קשה לחיות חיים יהודיים מלאים – לא בכל מקום יש בתי כנסת במרחק סביר, לא בכל מקום קל להשיג אוכל כשר, ולא קל לחנך את הילדים בחינוך יהודי. כאשר מדובר בשליחות בעלת ערך רוחני, כמו קירוב יהודים לתורה או עידוד עלייה לארץ, לגיטימי להיכנס לקשיים הללו למען המטרה החשובה של השליחות. אך כאשר מדובר בדבר שאין בו צד ערכי אלא רק עניין של פרנסה, צריך כמובן להיזהר שהחומר לא יבוא על חשבון הרוח.
כמו כן, מעבר למגורים בסביבה זרה, הרי מי שנכנס לעבוד במקום עבודה של נכרים (כמו בדוגמה הזו, שחקן שמצטרף לקבוצה זרה), עלול לעמוד בניסיונות לא קלים בתחומים כמו שמירת שבת, כשרות, צניעות, ועוד. כך שהשאלה היא רחבה בהרבה מאשר שאלת היציאה לחו"ל.

3. אם מדובר בגויים שאינם עובדי עבודה זרה, יש שאסרו בכל זאת את הכנסתם לארץ בזמננו, אפילו לתקופה קצרה (עיין למשל רמב"ם הלכות עבודה זרה י', ו), אך רבים התירו (עיין למשל: הראב"ד שם; כפתור ופרח פרק י'; ספר יראים סימן שט"ו; סמ"ג לאוין מ"ט), ויש מקום לסמוך עליהם. אם מדובר בגויים שעובדים עבודה זרה, יש יותר דעות האוסרות להכניסם לארץ, אם כי גם זה אינו מוסכם.
לגבי "לא תחנם": אין שום איסור לתת כסף לגוי תמורת עבודתו. לגבי השכרת בית – אם מדובר בגוי שאינו עובד עבודה זרה, מותר להשכיר לו בית בארץ ישראל. אם מדובר בעובד עבודה זרה, יש שאסרו להשכיר לו, ויש שאסרו רק בגויים שרגילים להכניס פסלים לבית המגורים (עיין שולחן ערוך יו"ד קנ"א, סעיפים ח', י').


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il