בעקבות הרצאה של הרב דוד גרוסמן היום ברדיו על לשון הרע - הבנתי שיש מצב שאני מרגישה לבד, גם כשמתנדבת בעזרה לאנשים (מהר מאוד קורה להם משהו והם לא צריכים אותי יותר) בגלל לשון הרע. אני לא דתייה, בת 54, נשואה ואימא ל-3 בוגרים כך שאני לא לבד מהבחינה הזו. בגיל 50 לערך התחלתי להתקרב לשיעורי תורה וזה אחרי 25 שנות עבודה עם בחורה, שממררת לי את החיים בעבודה ורוב התקופה הייתי מספרת ,בכל הזדמנות ,כמה קשה לי (אפילו כבר יותר מ-10 שנים לוקחת כדור נגד חרדה). ניסיתי לדבר על ליבה ולא עזר. עכשיו הביאו עוד אחת, שמתנהגת כמוה ועליה אני מדברת רק עם עובד אחד, שצמוד אלי ורואה את היחס הרע. וגם אז אני מזכירה לו על לשון הרע, שלא יעשה כלום בעניין ולא יספר לאחרים. והוא מספר. והוא דתי. אז עכשיו אני מחטיאה גם אותו! היום הבנתי מההרצאה שאולי בגלל זה אני מרגישה מבודדת, כי כאילו בודדתי אותה, למרות שרק אני נפגעתי מהסיפור ואיתי לא מדברים .אותה אוהבים ואולי אפילו יותר מאז הדיבורים. מה עלי לעשות כדי לכפר על חטא העבר, כשהיום אני משתדלת מאוד לא לדבר ,למרות שזה קשה מאוד כשעובדים 8 שעות יחד באותו החדר. אנא עזרה, כי מאסתי בחיי הלא צודקים, כשגם בהתנדבות בחינם, שאני רוצה לתת - אין ממש מי שמקבל אותי וזה מחליש את אמונתי, שרק נמצאת בשלבי התחזקות. תודה ושבת שלום בברכת יום טוב ומועיל,

שלום וברכה כל הכבוד על המאמץ לעשות שינוי מבורך. זה בהחלט מאמץ לעבוד מס' שעות עם אדם ולהשתדל לא לדבר לשון הרע, זה בהחלט מאמץ להתקרב לחיי תורה וזה בהחלט מאמץ להתנדב לעשייה למען הכלל. וכפי שהמאמץ דורש, כך גם השכר והסיפוק העצמי עולה. אמנם לפעמים תוך כדי תהליך מבורך ,מרגישים את הקושי וזה מחליש. זכרון המטרה הגדולה שלשמה צועדים עוזר בהרגשה הטובה גם תוך כדי התהליך. אני מבין שדברת לשון הרע באופן שגם השניה יודעת ע''כ וזה מעיק עלייך. עצתי היא לקבוע פגישה עם אותה אחת, לשתף אותה ברגשותייך ,להביע את החרטה אותה את מרגישה ולבקש סליחה. יש בפעולה זו ליישב ביניכן את המתח הקיים וממילא לשפר פלאים את הרגשותיכן. בנוסף להבעת החרטה ולבקשת הסליחה, יש לנקות גם את המישור של בן אדם למקום וזאת ע''י וידוי [אמירת 'סליחה ה' שחטאתי לפניך בדיבור לשון הרע. אני מתחרטת ולא אעשה זאת עוד'] וקבלה לעתיד להשתדל בעניין. מומלץ מאוד ללמוד הלכות לשון הרע ושמירת הלשון עם חברה או עם הבעל. להבא כשיש מישהי שמעיקה לך, את לא צריכה לשמור זאת בלבך . מאידך, לא נכון לספר זאת לכל אחד. הכי טוב לקבוע פגישה עם אותו אדם מעיק ולנסות בצורה יפה ליישב את המתח. אפשר גם במקביל לדבר עם הבעל או חברה אודות אדם שמעיק ללא ציון שם. [להרחבה ניתן לעיין בתשובה שעליה הסבת את שאלתך] שוב, כל הכבוד על הרגישות כלפי דיבור לשון הרע. לצערנו , הדבר טעון תיקון בהרבה מקומות. שתזכי לדברי הגר''א 'כל החוסם פיו ולשונו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער' יו''ט ומבורך לך למשפחתך ולכל בית ישראל