שאל את הרב

למה התורה שובינסטית?

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ו ניסן תשע"ח
שאלה
לפני יום כיפור בקשתי מבעלי שבתפילת נעילה ישמור על הילדים בכדי שאוכל להתפלל לאחר שעשר שנים לא התפללתי . אני אמא ל4 קטנים. בעלי ענה שזה לא סדר העולם . אני פטורה והוא חייב ולכן לא וויתר. זה חרה לי מאוד. והציף בי שאלה גדולה לגבי היחס שהתורה מלמדת כלפי נשים. מדוע יש חלוקה מגדרית גסה כל כך? מה היחס השוביניסטי הזה. לאישה אין רצון רוחני? אם ילדתי ילדים אז אני מתנתקת מכל התפילות? ואם אני רוצה כי יש בי התעוררות אחרי שנים של תרדמה אסור לבעלי להתחלף איתי תפילה אחת? הגבר הוא העיקר והאישה טפלה? זה מה שעולה מהפסיקות לא רק בנושא תפילות.
תשובה
שלום רב: אני לא יכול לנתח את הסיטואציה שהיתה בינך לבין בעלך. כל נושא שהוא ביסודו נכון ניתן להביא אותו לקיצוניות ולאבסורדים. ליצור מצב שבו שנה שלמה אין לך אפשרות לעבודה שבלב ולתפילה. והכל הענין מתנכז לתפלת נעילה זה הבאת נושא לאבסורד. התורה אינה קיצונית ואינה באה לפגוע בשום אחד. אולם מצד שני התורה היא מייעדת לכל אחד את מה שהוא מוכשר אליו. התורה בוודאי רוצה ליצור בית שיש בו שיתוף פעולה בין איש לאישה. דווקא שיתוף הפעולה הוא זה שמאפשר לאיש להיות איש ולאישה להיות אישה. האיש מחויב להקרין ולהזרים ממה שהוא עושה לאישתו. וכן להיפך האישה מחויבת להזרים מהטוב והצמיחה שהיא מגיעה אליה. כל אחד יביא את הטוב שלו למרחב המשותף שבינהם. שני האנשים יצמחו וירויחו ממה שכל אחד עושה. הדבר לא יביא לקנאה ותחרות אלה יביא להרגשה של תמיכה ושמחה בין בני הזוג. יש מצוות שהטילו כחיוב על האיש וכעשיה מבחירה על האישה. אחת הסיבות לכך משום שמחד התורה רוצה שקיום המצוות לא יהיה דבר ארעי ולא מחוייב. יש הבדל בין מי שמחויב במצווה לבין מי שעושה מצווה כשזה מתאים לו וליבו חפץ. אנו ל אחושבים שנכון להשאיר כל דבר לחשק הרגעי של האדם. למרות שהתפלה היא דבר שבא מן הלב בכל אופן יש מצווה להתפלל כל יום 3 פעמים. המחויבות מחד עלולה לפגוע בעבודה שבלב. אולם בעומק היא צריכה בסופו של דבר להביא לכך שהתפלה תהיה משהו יותר מהותי ובסיסי בחיינו. כל דבר שאין בו מחויבות היחס אליו הוא מאד אנושי וחוויתי. התורה רוצה לפתח בנו יחס לתפלה לא רק כחויה ומשהו אנושי אלא כדבר שאי אפשר בלעדיו. סדר החיים מחייב ליזון מהחיבור הקבוע היום יומי לקב"ה. ללא תפלה קבועה אדם כביכול מת מבחינה רוחנית. האישה בחלק מהמצוות עושה אותם כשהיא רוצה. היא אינה חייבת. זה נובע מכך שהיא עסוקה בדבר שהוא לא פחות מחוייב והכרחי לחיים. האישה היא המלווה ומצמיחה נשמות שהופקדו בידה. בנושא זה האישה מוכשרת יותר מבינה יותר ועושה זאת בחן ובבינה יתירה מהאיש. אני מניח שאם היתה מגיעה השאלה שעמדה בפניכם כמו שאת הצגת אותה ש10 שנים לא טעמת טעם תפילה. לעומת המחויבות של בעלך בתפלה [עם כל חשיבותה ] היתי אומר לבעלך ותר על תפלת החובה שלך בשביל החיים של אישתך. אולם לפעם הבאה בהחלט היתי מציע לכם לבנות את סדרי החיים שלא תגיעו לנקודת הקיצון הזאת. שנכים ביחד תשמחו אחד בשני. לא תהיו בתחרות גם לא בדברים שנוגעים להתקדמות הרוחנית שלכם. ומתוך שיתוף פעולה את תקבלי הרבה כוח מתפילות החובה של בעלך. ובעלך יקבל הרבה כוח מתפילות הנדבה שלך. כך סדר הדברים שיש חשיבות לקרבן תמיד . אבל יש גם חשיבות לקרבן נדבה. הנחת היסוד של כל דברי שאת שמחה בכך שאת יכולה להתפלל רק כאת רוצה ואת לא מחויבת ב3 תפילות כמו איש. אם בנקודה זו אין לך בהירות ואת ממש רוצה להיות איש שמחויב ב3 תפלות ומחויב בכל רגע פנוי ללמוד תורה ועוד ועד חיובים אז צריך יותר עמוק להבין את מעלת האישה במה שהיא עושה . להבין את הטוב והעדינות שיש באישה עדינות שלא תצמח מרוב מחויביות אלא דווקא ממרחב התנדבותי רחב יותר. כל טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il