שאלה: האם בערב יום כיפור צריך לאכול סעודה בסביבות 12 וסעודה שניה סעודה מפסקת?
תשובה: שלום וברכה
כדי לקיים מצוות אכילה בערב יום כיפור נהגו ישראל לאכול ביום כיפור סעודה נוספת חוץ מסעודה מפסקת, וכן נכון לנהוג.
מקור המצווה להרבות באכילה בערב יום כיפור ניזכר בברייתא "תני רב חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה מתענין והלא בי' מתענין ללמדך שכל האוכל ושותה בט' מעלה עליו הכתוב כאילו התענה ט' וי'" (ברכות ח ב ובמקומות נוספים)
הראשונים נתנו מספר טעמים למצווה: כדי שיהיה בכוח ישראל להתענות למחרת ללא להינזק. הטור הוסיף לבאר הדבר: "משל למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול" (רש"י ורא"ש). על מנת להביע את השמחה שלנו שהגיע זמן כפרת העוונות, (רבינו יונה בשערי תשובה ד ח-י) וכתחליף לשמחת יום טוב שאמורה להיות ביום כיפורים. ואינה מתאפשרת מחמת הצום (רבינו יונה שם)
בגדר חיוב המצווה נחלקו האחרונים האם חייבים לסעוד בו סעודה בפת, (שדה חמד) או שמספיק לאכול בו כל מאכל כשיעור אכילה, (מנ"ח שיג) כבר כתב הטור שנוהגין להרבות בו בסעודה. כף החיים נוקט עפ"י האר"י שיש לסעוד בו לפחות שני סעודות על הפת.
למעשה נהגו ישראל לאכול בו סעודה נוספת מוקדם מסעודה מפסקת. וגדולי ישראל נהגו להרבות ביום גם באכילה בין הסעודות. (ולדוגמא מסופר שהגר"ח מוולוזין והמהרי"ל מדיסקין נהגו לאכול במשך היום פירות)
גירסת הדפסה
שלח לחבר