ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קיום מצווה על חשבון לימוד - סיבה לצער? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב כסלו תשע"ח

קיום מצווה על חשבון לימוד - סיבה לצער?


הרב יעקב כהן

שאלה:
שלום הרב!
פשוט הוא וידוע לכל שמעלה של תורה מעל הכל. נסתפקתי בליבי בעניין כאשר אדם הוצרך לקיים מצווה אשר לא ניתנת להעשות ע”י אחרים. האם הוא צריך להרגיש צער (אולי בליבו) בעת קיום המצווה עקב כך שלא זכה לקיים מצווה נעלת יותר (=תלמוד תורה) או שמא הפוך כלומר שצריך לשמוח כי כעת זה רצון הבורא? תודה רבה!
(אולי הרב מכיר גם מקור שדנים בעניין זה?)

תשובה:
שלום וברכה,
שאלת שאלה יפה. אקדים שברור שתמיד יש לקיים מצוות בשמחה, השאלה היא אם בצד השמחה יש מקום גם לצער. אשיב עליה בשלשה שלבים.
באופן פשוט, בתורה עצמה אנו למדים על רצון ה' שנקיים את מצוותיו, וכיצד יתכן לומר שקיום המצווה יגרום צער?
במבט נוסף, אם ננתח מעט יותר לעומק את שני הצדדים שהעלית, נראה שהם מקבילים למעשה לשתי דרגות של עבודת ה' – עבודת ה' על מנת לקבל פרס, ועבודת ה' לשמה. אם האדם מתמקד בעצמו, אזי אולי יש מקום לחוש צער כשהוא מקיים מצווה הפחותה במעלתה ממצווה אחרת; ואילו אם האדם מתמקד בעשיית רצון ה', הוא אמור לחוש שמחה בלבד – האינטרסים האישיים נדחקים הצידה, והעיקר הוא מילוי רצון ה'.
לאור זאת, השאלה באיזו דרגה נכון לקיים את המצוות אינה שאלה של 'מה צריך', אלא היא תלויה בדרגה הרוחנית בה האדם נמצא, וכמובן השאיפה היא תמיד להתעלות במדרגות הרוחניות, עד מאה ועשרים. יש לזכור שלא מדובר רק על שתי מדרגות אלא של סולם עם מדרגות רבות, שככל שהאדם גדל ומתעלה הריהו נחשף אליהן יותר ויותר.
אמנם כמדומה שכל הדיון הזה אינו נוגע לדוגמא שהעלית בעניין היחס בין לימוד תורה לקיום המצוו, ואפרט מדוע.
ראשית אציין שהעיקרון שתלמוד תורה קודם למצווה שיכולה להיעשות בידי אחרים נאמר רק ביחס ללימוד תורה שאדם קבע לו זמן, או שאדם נמצא באמצעו. בכל מקרה אחר, אדם יכול לבחור אם לעסוק בלימוד תורה או בקיום מצווה.
בסוגיא במסכת קידושין מ ע"ב מובאת מחלוקת תנאים בשאלה מה גדול – תלמוד או מעשה, ובהמשך נאמר שם "נענו כולם ואמרו, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". הראשונים פירשו שהמשפט האחרון הוא למעשה הכרעת המחלוקת, והם נחלקו בביאור משמעותו: יש אומרים שהמסקנה היא שאכן המעשה עדיף מהתלמוד, ואם אדם מתלבט אם לקיים גמילות חסד (למשל) או ללמוד תורה – נציע לו לגמול חסד. ראה למשל בתוספות במקום, בספר העיקרים ועוד. שיטה זו מבוססת על כך שלמרות שהתורה שקולה כנגד כל המצוות, והיא חכמת ה' שקדמה לעולם, הרי תכלית ה' בבריאת העולם היא 'לברוא לו דירה בתחתונים', רצון ה' בעולם הזה הוא דווקא להמשיך את אור התורה לתוך המציאות, וממילא המעשה עדיף בפועל מהתלמוד.
ויש אומרים שהמסקנה הוא שהתלמוד גדול מהמעשה, וכוונת המשפט היא שגדלותו של התלמוד מתבטאת בכך שהוא משפיע גם על עולם המעשה. כך נראה להבין בדברי רבנו פרץ שם, ובכיוון זה הולך גם המהר"ל. לשיטה זו נראה שעדיף לאדם לעסוק בתלמוד מאשר במעשה.
כיון שבעניין זה יש דעות שונות, ניתן להסיק ש'אלו ואלו דברי אלהים חיים' – יש מקום לשתי הדרכים. כמו כן, כמובן שלפי שתי השיטות, על האדם לעסוק הן בתלמוד והן במעשה המצוות, השאלה היא מה מרכזי יותר. עוד אציין שכאשר אדם שואל את עצמו במה לעסוק, הוא צריך להתחשב בשיקולים רבים שלא כאן המקום לפורטם.
לסיכום הדברים, כאשר אדם עוסק בקיום מצווה, אין שום מקום לתחושת צער אלא רק לשמחה על קיום רצון ה', ועל השותפות במילוי היעוד של תיקון עולם במלכות שדי.
בהצלחה רבה
יעקב.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il