ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הגשת מועמדות לראיון עבודה במקביל לחבר שהגיש | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב טבת תשע"ח

הגשת מועמדות לראיון עבודה במקביל לחבר שהגיש


הרב יהודה אודסר

שאלה:
שלום.
שמעתי מחבר שלי שהוא זומן לראיון למשרה מסוימת. הוא סיפר לי על התפקיד וזה נשמע לי שזה יכול להתאים גם לי.
1. האם מותר לי גם להגיש מועמדות למשרה?
2. האם זה משנה אם לי יש (כנראה) יתרון עליו בקבלה למשרה (מדובר פה במשרה בחברה שבה אני כבר עובד, כך שבשבילי זה רק מעבר פנימי בתוך החברה, מהלך קל יותר ומועדף ברמת החברה)
3. אם התשובה לשאלה 1 היא שאסור, האם זה רק בגלל ששמעתי על המשרה ממנו, ולא, נגיד, מפרסום של החברה? אם זה לא משנה, אז איך מותר בכלל להגיש מועמדות למשרה כלשהי, הרי תמיד יש מישהו אחר שהגיש מועמדות ועכשיו יש לו דין של עה"ב, לא?

תשובה:
שאלה טובה, ננסה לפרוס את היריעה בקצרה.
חכמים גדרו גדר בדיני ממונות שאדם המחפש דבר מסויים לקנות ובעודו עסוק בחיפוש, בדין ודברים עם המוכר, בא אחר וקונה את החפץ, דבר זה אסור. להעצמת חומרת המעשה כינו חכמים את האדם העושה זאת כרשע.
חכמים המשילו דין זה לעני המחפש מזון וחפצים בערימת אשפה שיש איסור על אדם אחר לחפש ולקחת דברים מערימה זאת תוך כדי שהוא מהפך ומחפש בה.

בעלי התוספות במסכת קידושין (רבנו יצחק, תוס' קידושין נט. ד"ה עני) הרחיבו דין זה אף לשכירות פועלים וחידשו שאסור למלמד (מורה פרטי) להשכיר עצמו לבעל הבית על מנת ללמד את בניו כאשר כבר נשכר אצלו מלמד אחר (מחמת שיפטר את הראשון) אלא אם כן בעל הבית מגלה דעתו שאינו חפץ במלמד הראשון או שזמן עבודתו קצוב. (שולחן ערוך חושן משפט רל"ז סעיף ב')
רבנו תם הרחיב זאת עוד ואסר אף לאחר להשכיר עצמו כפועל תוך כדי דין ודברים של קודמו בעניין השכירות, כדין עני המהפך בחררה שעדין לא זכה בחפץ או במזון שמחפש. (שם. סעיף א)

מכל הנכתב לעיל נראה לכאורה שקיים איסור להגשת מועמדות לעבודה תוך כדי דין ודברים של החבר שקדם לך.
אמנם נראה שיש לסייג זאת בכמה סייגים:

א. אם זה מכרז על משרה שמפורסם לכל אזי יש אינטרס למעסיק לקבל כמה שיותר הצעות והוא מחפש לבחור בטוב ובמתאים מכולם, לכן יש בזה דין של בעל בית שמגלה דעתו שרוצה הצעות רבות (כבעל הבית המגלה דעתו שפועל זה מסיים תפקידו בזמן הקרוב)

ב. נפסק להלכה שבדבר הפקר אין דין "עני המהפך" (רמ"א שם סעיף א) רק בדבר של מקח וממכר/קניית קרקע/שכירות פועל אומרים לאדם כמו שאתה יכול לקנות כאן לך תקנה במקום אחר ואל תפגע באדם הראשון שהתחיל בתהליך הקניה וכדו' אבל בזכיה בדבר הפקר איננו יכולים להגיד לאדם לך תזכה בדבר זה במקום אחר,שהרי, מניין לנו שיש עוד דבר כזה שאפשר לזכות בו? וכשם שאנו מכירים בזכותו של זה לזכות בדבר כך אנו מכירים בזכותו של השני לזכות בו. מכח זה חידש מהרי"ט (ר' יוסף מיטראני) בחידושיו על מסכת קידושין (נט.) שאף בשכירות פועלים יש מצב של "הפקר" כגון בעל בית נח יותר שקל להסתדר איתו, ומפורסם שתנאי ההעסקה אצלו נוחים. או שמכיר אותו וכדו', וממילא במקרה כזה לא יחול דין "עני המהפך". לאור חידוש זה נראה שיש מקום לשיקול שלך שאתה כבר עובד בחברה ומקום העבודה וההיכרות עם המעסיק נוחים לך.

ג. חידוד נוסף הובא בראשונים (מרדכי בבא בתרא סימן תקנ"א) שלא שייך דין עני המהפך אלא במצב שהאדם הראשון סיכם את הפרטים של העיסקה והדברים היו מקובלים על שני הצדדים וכל מה שנשאר לעשות זה את מעמד כתיבת השטר או הקניין, אבל אם יש עדין דין ודברים והתמקחות פתוחים וקדם השני וקנה אין לו דין עני המהפך. לאור זאת יש לדון ולבדוק באיזה שלב של ראיון עבודה ומשא ומתן על ההעסקה הראשון נמצא.

ד. נראה שישנו הבדל האם זו משרה שהייתה פנויה והמעסיק מחפש לאייש אותה או שמא הראשון גם יזם אותה כדוגמת פרויקט חדש והציע את עצמו להיות המבצע של פרויקט ששם יש צד נוסף לאיסור הנסיון להציע עצמך למשרה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il