בעלי ואני חלוקים בעניין הבא: לעתים קרובות כשהוא רוצה להוכיח את ילדינו על משהו שעשו הוא עלול לקרוא להם בשם גנאי כמו ’אתה מסוכן’ (לילד שובב שעושה נזק... ) ’שומר הפתח של בית הכנסת’ (לילד שמרבה לבלות בחוץ בזמן התפילה), וכן ’עצלן’ וכד’. מאד מפריע לי העניין. הוא טוען שהוא לא יכול לעבור בשתיקה על התנהגויות כאלה וזו הדרך שלו להוכיח. ומעבר לזה, גם אם זה לא טוב לכנות בשמות שליליים ’לא צריך לעשות עניין מכל דבר שאומרים לילד, הם יסתדרו עם זה’. אני מודה שיוצא לי להעיר לו על כך, לפעמים ליד הילד, כי קשה לי לשתוק ולבטא סוג של ’הסכמה שבשתיקה’ לכינוי. אני מנסה לעבוד על כך ולא לבטא התנגדות ויהי מה. אבל אולי הכרעת הרב תוכל לסייע לנו... תודה

קריאה בשמות גנאי יכולה לתת לילד מחשבה אם אני כזה מותר לי להמשיך במעשיי. עדיף לנקוט בהסברה, ובשעת הצורך להסתפק במילים קצרות כמו תיזהר שלא תשבור, כנס לבית נכנסת, ואח"כ בשיחה להסביר כמה חשוב ללכת בדרך טובה.