ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חובת הגיוס לצה"ל | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ז סיון תשע"ח

חובת הגיוס לצה"ל


הרב עזריה אריאל

שאלה:
אנו רואים שיש המגדירים את החובה לגיוס לצה’’ל משום מלחמת מצווה. לפי הגדרה זו עלו לי כמה שאלות:
ראשית אנו רואים שבמלחמת מצווה חובת הגיוס אפילו על חתן בחופתו לכן יש נפקא מינא לגבי גיוס. כמה זמן חובה עלי לשרת בצה’’ל משום מלחמת מצווה? עד שתגמר המלחמה? וגם מה לגבי אם הביאו לי תפקיד בצה’’ל שלא תורם כלל למלחמה (חיל חינוך וכדומה), האם יש לי חובה הלכתית לשרת בצה’’ל? או מי שיש לו פטור מצה’’ל לפי ההלכה יש לו חובה "להתנדב"? או אולי אפילו יש לו איסור לנסות להוציא פטור?



השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "מלחמת מצווה בימינו - שיטת הראשונים פרט לרמב"ם"

תשובה:
שלום וברכה!
לענ"ד במצוות הציבוריות החובה להשתתף איננה חובת גברא אישית (פרט למחצית השקל, שהתורה הטילה כחובה על כל איש ואיש) אלא חובה כללית על כל אחד לוודא שהמעשה הדרוש ייעשה. אף אחד אינו רשאי להשתמט מאחריות זו. ברם, כאשר יש שלטון מרכזי שמטפל במצוות הציבור, החובה על היחידים מסתכמת בציות להוראות השלטון.
כך, למשל, לגבי קרבנות הציבור: כל יהודי אחראי לתת מחצית השקל, ובזה מסתכמת אחריותו, בהנחה שכעת הדברים ייעשו לבד: הכהנים יעשו את עבודתם, ובית הדין יפקח עליהם. ברם, אם יהודי רואה שקרבן הציבור לא מוקרב כהלכה והנושא לא מטופל, חובתו לעשות את כל אשר לאל ידו לתיקון המצב (עיין ספר החינוך מצוה תא). כך גם לגבי חובת הציבור למול את הערלים (שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קעז).
ובהקשר של המלחמה: כאשר השלטון מטפל במצב באופן אחראי ורציני, ומגדיר לפי שיקול דעתו מה צריך לעשות כדי לנצח ומי דרוש לקרב ומי מיותר, החובה על היחידים מסתכמת בציות להוראות השלטון המנהל את המלחמה.
זוהי סברה פשוטה לענ"ד, אבל אביא ראיה ממדרש שיר השירים רבה (פרשה ד,ד): "אמר ר' אלעזר: בששים אלף נכבשה ארץ כנען. היא דעתיה דרבי אלעזר, דאמר ר' אלעזר: כל מלחמה שהיא יתירה על ששים אלף - מלחמת עירבוביא היא". כלומר, בני ישראל התפקדו "כל יוצא צבא", היו למעלה מששים ריבוא, אבל רק 10% מתוכם השתתפו במלחמה, ומדוע? כי חיילים רבים מדי מקשים על ניהול מלחמה יעילה. מכאן שאין על כל יחיד חובה אישית להשתתף, אלא חובה אישית להתייצב לקריאה אם ייקרא.
ממילא, כל עוד לא קמה מדינת ישראל, כל מי שראה שאויבינו באים להתקיף אותנו היה מצווה לעשות ככל יכולתו להצלת ישראל. אולם משעה שקמה המדינה, וברוך ה' ראשיה ושריה דואגים לענייני הבטחון, חובתו של היחיד לדאוג להצלת עם ישראל מסתכמת בהתייצבות לצבא ככל שיידרש ובתשלום מיסים לצרכי הביטחון (כמובן גם יתרת המס היא חיוב, אבל לא מטעם זה).
ואם השלטון סבור ששירות צבאי בן שלוש שנים מספיק, ושמי שלומד תורה יכול להסתפק בשירות מקוצר או פטור לגמרי, אין חיוב להתנדב יותר ממה שהשלטון מחייב אותך.
לגבי השירות בחיל החינוך אינני יודע לענות במדויק. כללית הוא נועד גם לתמוך ברוח הלחימה, אבל אולי בצורה שזה נעשה התרומה להצלת העם רחוקה מדי. בכל אופן, החובה לשרת בצה"ל ע"פ הוראות השלטון איננה עומדת רק על היסוד ההלכתי של מלחמת מצווה. בעיקרון מוטל על כל אזרח שנהנה מהמדינה לשאת בנטל שהמדינה דורשת ממנו, הן של המס הכספי והן של השירות בצבא (ואיני דן כעת ביחס בין לימוד תורה לשירות צבאי).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il