שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • השבת אבידה

המשך- אבידה ברכב שכור

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ"ט סיון תשע"ח
שאלה
שאלתי את השוכר הקודם, והחפצים לא שייכים לו. האם אני יכול לסמוך על הסבירות הגבוהה שהבעלים התייאשו? (מדובר בחפצים זולים. בנוסף- אני שכרתי את הרכב ביום ראשון בצהריים, כך שנראה שהם היו שם לפחות כמה ימים. חלק מהדברים היו במקום נסתר ברכב, ויתכן שהיו שם גם זמן רב.)
תשובה
בס"ד עיין בתשובת האגרות משה מובא בספר השבת אבידה כהלכתה. "שאלה: מה השיעור פרוטה לגבי השבת אבידה אם רוב אנשים אינם מחשיבים סכום זה לטרוח עליו להכריז ולהשיב, והוה כמפקירים אותו. ולכאורה יש דברים שרוב האנשים בזמנינו אין מקפידים עליהם, וגם יש דברים שאנשים של מקומות שונים אין מקפידים עליהם, כמו במקומות של אנשים עשירים. יש דברים שאף אם זה היה חפץ שלו לא היה מטריח בעבורו מפני שאין מחשיב סכום כזה, אבל אם קל לו להגביהו ולהניח בכיסו היה מגביהו, וגם יש דברים שהיה מתבייש לעסוק בו ולהשיבו מפני פחות שוויו. תשובה: א"א לנו לדינא לחלוק, אם החפץ שוה פרוטה, ויש עליו סימן חייב להכריז. ואולי במדינה שלנו השיעור הוא המטבע השניה, והטעם משום דכמעט א"א עוד לקנות דברים במטבע הקטנה, ואף דשייך לקנות דברים בשנים או שלשה, השיעור יהא נקבע במטבע השנייה, וקשה לידע זה בדיוק, ואם זה נחשב לו לאינו לפי כבודו אין הכי נמי יהיה פטור מלהשיב". ע"פ זה נראה לי שחיוב השבה כאן בארץ הוא מחצי שקל כיוון שבעשר אגורות אין מה לקנות. לכן החפצים שאינם שווים חצי שקל אין עליהם חיוב השבת אבידה. (יש לשום כמה הם שווים כעת, לא כחדשים) לגבי שאר החפצים אם יש מקום בו ניתן להכריז יש לעשות זאת (כגון שמצא בישוב וניתן להכריז בעיתון המקומי). אם לא, יש לשום את החפץ ולרשום זאת, ואם בעתיד ימצא המאבד יש לתת לו את שווים. מה שכתבנו שאפשר לשום את החפץ ולהשתמש בו מקורו: ב"מ כט: "המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר." הפוסקים כותבים שזה הדין בכל חפץ המצוי בשוק ואין למאבד עניין לקבל דווקא את החפץ שאיבד. בברכה: הרב משה מאיר אבינר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il