אני סטודנטית לחינוך מיוחד ומלמדת בבתי ספר לילדים בעלי פיגור. חלק מהילדים הם ערבים וקשה לי מאוד להגיב אליהם ואפילו המגע עימם מרתיע אותי, למרות שמדובר בילדים קטנים, בעלי פיגור... האם מוטלת עליי חובה להתגבר על רגשות אלו? השכל אומר לי שהם רק ילדים מסכנים ואני מתביישת ברגשותיי אך קשה לי לגבור עליהם. כיצד עלי לנהוג?

צריך להתיחס עליהם כבני אדם בריות שברא הקב"ה ורחמיו על כל מעשיו. אכן במצב שאנו נמצאים לא יפלא שהלב אינו יכול להתעלם מכל מה שעושים לנו אויבינו שאלו ילדיהם. ובכל זאת יש לרחם עליהם.