1.מהו התהליך הנכון לצליית כבד טרי על משטח במנגל קבוע. על הרשת במנגל נייד. האם קיים הבדל במנהג אשכנז ועדות מזרח? (קפוא דרוש הפשרה רגילה ללא מים חמים ו/או מיקרו) 2. מנגל קבוע בבית עם משטח ברזל יציקה. א. האם אפשר לצלות על המשטח? ב. האם דרוש הכשר למשטח לאחר הצלייה כך שלא יפגע בו. ג. האם צריך לצלות על רשת נוספת עם צלייה השיפוע. ד. האם המזלג או הכלי בעת הצלייה דרוש הכשר לאחר הצלייה ה. האם אפשר לצלות עוץ על הרשת לאחר צליית הכבד או דרוש ניקוי ו. האם דיני צלייה לבשר בקר לחלק סינטה או כתף או צלי כתף עם דם דינם כמו כבד עם דם

בס"ד שלום רב, תהליך הכשרת הכבד כך הוא: כבד קפוא: יש המתירים לצלותו מיד ויש המצריכים להפשירו, אך אין להפשיר ע"י הכנסה למים רותחים או במיקרוגל. ואפשר להקל לצלותו מיד. קודם הצלייה: א. יש לחתוך את הכבד שתי וערב ובשעת הצלייה להניח את הצד החתוך כלפי מטה. ב. לבני אשכנז ידיח היטב ולבני ספרד אם לא מעוניין לבשלו לאחר הצליה אין צורך בהדחה (יורה דעה ע"ו סעיף ב). ג. לאחר ההדחה ימתין עד שיתייבשו המים. ד. יפזר מעט מלח על הכבד סמוך להתחלת הצלייה. אם שכח למלוח וצלה הכבד מיד – מותר (רמ"א שם). הצלייה: א. הצלייה תיעשה על גבי רשת או על גבי משטח שאינו מאפשר לדם להשאר במקום הצלי אלא הדם זב ממנו. ב. לדעת שו"ע (ע"ו, ד) אין צריך להכשיר את הרשת, אך לרמ"א לכתחילה יש להכשיר את הרשת אם כבר צלו עליה כבד(פמ"ג מש"ז, י), והכשרה הוא ע"י ליבון קל והוא להשאירה על האש עד שתרתח באופן שאם יניחו עליה נייר הוא ישרף מחום המתכת. אם לא עשו זאת, האוכל לא נאסר. ג. גם ביחס לכלי בו הופכים את הכבד, לספרדים אין צורך כלל בהכשרה, לאשכנזים לכתחילה להכשיר את הכלי אך בדיעבד הכל כשר (שם בשו"ע). ד. לפי מנהג האשכנזים נהגו רבים לייחד רשת ומזלג לצליית הכבד בלבד. ה. אשכנזים נהגו לכתחילה להדיח את הכבד אחר הצלייה, ואילו ספרדים לא נהגו כן, אך במקום בו רוצה לבשל את הכבד אחר הצלייה טוב להדיחו (ילקוט יוסף קשו"ע יו"ד עג, יט). ו. צליית כבד שונה מדין צליה של חלקים אחרים כיון שהוא מוגדר 'כולו דם'. ולכן אינו ניתן להכשרה אלא בצלייה. חלקי בהמה אחרים מוכשרים ע"י מליחה. החלקים שקונים בחנויות ובדרך כלל בקצביות הם מוכשרים (בהנחה פשוטה שמדובר על חנות עם תעודת כשרות). בברכה, הרב אלישיב קפקה