שלום כבוד הרב! אני משתדלת ללכת עם חצאיות עד הקרסול בימי חול, אבל אני מתקשה למצוא בגדים ארוכים לשבת, לכן אני הולכת בשבת עם חצאיות שהן בערך 20 ס"מ מתחת לברך. בזמן האחרון התחלתי ללכת בשבת גם עם גרביים מתחת לחצאית, מצד הצניעות. אני יודעת שאמא שלי לא אוהבת את זה (היא גם אומרת לי את זה...). האם להמשיך ללכת כך, או להקשיב לאמא שלי?

שלום וברכה! מצד דין כיבוד אב ואם אינך מחוייבת להקשיב לאמא שלך בעניין זה, ומותר לך להקפיד על לבישת גרביים למרות שאמך אינה מרוצה מכך. יחד עם זה, מותר לך גם להחליט שאת מתחשבת בעניין זה בדעת אמך ומוותרת על הקפדה זו. הרחבה ומקורות: מעיקר הדין, מצוות כיבוד הורים אינה מחייבת להישמע לכל בקשה של ההורים, אלא רק במה שנוגע לצרכיהם של ההורים (הרחבה בעניין זה מופיעה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/108085). ממילא, אין על הבן או הבת חובה להישמע להוריהם בעניינים כגון צורת הלבוש וכדומה. ראוי להתחשב בדעת ההורים גם בעניינים כאלה (עיין שם), אבל אין זו חובה. אם הדברים אמורים בסתם עניינים שנוגעים לאדם עצמו ולא להוריו, שאין הם כלולים בחובת כיבוד הורים, קל וחומר בענייננו, שאין מדובר בסתם עניין של אופנת לבוש אלא בהקפדה הלכתית. ואם כן, ודאי שאין חובה על הבן או הבת לבטל את דעתם ורצונם בגלל בקשת ההורים. יחד עם זאת, עניין זה של לבישת גרביים שנוי במחלוקת, ויש מקום לדעה המקילה (יעויין כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/108805). אילו היה מדובר בעניין של איסור גמור, ההכרעה היתה ברורה שיש לקיים את ההלכה למרות בקשת ההורים (שו"ע יו"ד ר"מ, טו), כמובן תוך השתדלות מירבית שלא תיגרם להורים פגיעה. אך כאשר מדובר בדבר ששנוי במחלוקת, אף שאין חיוב לשמוע בקול ההורים, יש גם מקום להחליט להתחשב בדעת ההורים ולסמוך על הדעה המקילה (עיין כעין זה בילקוט יוסף כיבוד אב ואם, פרק ט', סעיף ל"ב). (יש להוסיף, שאם כבר נהגת כמה פעמים ללכת עם גרביים, ייתכן שיש צורך בהתרת נדרים כדי לוותר על כך, והדבר תלוי בפרטים שונים.)