האם מותר להגיד תחנון ו/או נפילת אפים בלילה ו/או אחרי השקיעה? הלכה למעשה זה תופס לגבי אלו שמתפללים מנחה לפני פלג המנחה ומיד אחרי זה מתפללים ערבית אחרי הפלג, ולפעמים יוצא שבגמר חזרת הש"ץ כבר נהיה הפלג ואם יאמרו תחנון ו/או נפילת אפים יאמרו את זה אחרי פלג המנחה שאצלם זה כבר לילה כי הרי תיכף ומיד הם הולכים להתפלל ערבית, האם מותר להם להגיד אז תחנון ו/או נפילת אפים בלילה?יישר כח

שלום וברכה מנהג רווח בארץ ישראל שלא נופלים על פניהם ולא אומרים תחנון לאחר שקיעת החמה. אמנם לאחר פלג המנחה יש לומר תחנון גם אם מתכוונים להתפלל ערבית מיד לאחר תפילת המנחה. בברכה, הרב עודד מילר הרחבה: א) נפילת אפים בלילה. כתב בב"י (סימן קלא) שאין אומרים תחנון בלילה וטעמו ע"פ הסוד. אמנם במ"ב כתב שבין השמשות כן נופלים על פניהם, אך מובא בשם הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פרק י"ג, סע' ד) שהמנהג שלא לומר תחנון כבר מלאחר השקיעה. אך עניין זה שייך רק לאחר השקיעה שאז הוא ספק לילה, ולא שייך לזמן שלאחר פלג המנחה אף למי שמתכוון להתפלל ערבית בזמן זה. ב) חשש "תרתי דסתרי". נחלקו חכמים ור' יהודה בזמני התפילות של מנחה וערבית. לדעת חכמים זמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה וזמן תפילת ערבית מצאת הכוכבים. לדעת ר' יהודה זמן תפילת מנחה הוא עד פלג המנחה וזמן תפילת ערבית מיד לאחר מכן. להלכה מובא בגמ' שניתן לעשות כשתי השיטות. נחלקו הפוסקים האם כוונת הגמ' שגם אפשר להתפלל מנחה כדעת רבנן ותפילת ערבית כדעת ר' יהודה או שיש בכך משום תרתי דסתרי. למעשה אף אם באותו יום התפלל מנחה לאחר הפלג ורוצה להתפלל ערבית קודם השקיעה, הרי שהאשכנזים נהגו להקל בכך במקום הדחק שקשה לאסוף הרבה אנשים בשנית לאחר צאת הכוכבים (מ"ב סי' רלג סק"יא) והדבר מצוי במדינות אירופה שצאת הכוכבים שם בשעה מאוחרת. ואילו רבים מן הספרדים נוהגים לעשות כן לכתחילה (כה"ח שם ס"ק יב). פשוט שכאשר לא מדובר על תפילת מנחה לאחר הפלג אלא על אמירת התחנון וקדיש "תתקבל" לאחר הפלג, שאין במקרה זה מניעה להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים כדעת ר' יהודה.