כשיצחק מברך את יעקב הוא מתייחס לאביו בשם אברהם, במקום לומר: סבא, או סבא אברהם. או אבא, אבא אברהם. איך זה מסתדר עם כיבוד אב, שלא אמורים לקרוא לאבא בשמו? בראשית כח ד: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

לשואל שלום, אמנם פסוק זה מופיע לפני מתן תורה ועדיין לא נאמרו דיני כיבוד אב ואם, אך לימדונו חז"ל שהאבות הקדושים קיימו את התורה, והתאמצו להסביר את מעשיהם ומנהגיהם על פי דיני התורה. בשו"ת "נחלת נפתלי" (סימן יז) לרבי נפתלי הלוי מבואר, שמטבע הלשון 'ברכת אברהם' ו'נחלת אברהם' היה קבוע וידוע, והיתה מפורסמת הבטחה זו של הקדוש ברוך הוא בשם 'ברכת אברהם... לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלקים לאברהם'. ומכיוון שמטבע לשון זה היה מפורסם וידוע, היה זה לכבודו של אברהם שישתמשו דווקא בלשון זו, ומותר היה ליצחק להשתמש בה ואין בכך פגיעה בכבוד אביו. בברכה נאמנה